הרבה גבות הורמו כשהבמאי טוד פיליפס ("כלבי מלחמה", "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס") הכריז שסרט ההמשך ל"ג'וקר" (2019) יהיה מחזמר. הצופים תהו אם פיליפס יצליח לנקוט בקו שונה מאוד מהסרט הקודם ועדיין יצליח לשחזר את ההצלחה הקופתית. "ג'וקר: טירוף בשניים" (מעתה ייקרא "ג'וקר 2") מראה כבר בתחילת הסרט שהתשובה לשאלה היא בפשטות "לא".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
ארתור פלק (חואקין פיניקס; "ג'וקר", "גלדיאטור") נמצא באגף הפסיכיאטרי בבית הכלא, מסומם מכדורי הרגעה, ומתכונן לעמוד למשפט על הרציחות שביצע לפני שנתיים באירועי הסרט הקודם. בגלל התנהגות טובה, ארתור מקבל מתנה: להשתתף בקבוצת שירה. בחירה תמוהה במיוחד מאחר והוא מעולם לא הראה כישרון מוזיקלי או חיבה לנושא. אולי לא היה מקום בסדנאות שהיו הולמות יותר לדמות, כמו עישון סיגריות, סידור שיער לאחור באופן פוטוגני להפליא או ריקודי מדרגות.
בקבוצת השירה ארתור פוגש את לי קווין (ליידי גאגא; "כוכב נולד", "בית גוצ'י"), הלא היא הארלי קווין - בת זוגו המפורסמת של הג'וקר מעולם הקומיקס. בגלל שפיתוח מערכת יחסים אמינה הוא כנראה בזבוז זמן בסרט שאורכו "רק" שעתיים ורבע - השניים מתאהבים ממבט ראשון ומתחילים לשיר. הדואט המייגע נמשך לאורך כל הסרט ומכיל הרבה שירים, שחלקם מתרחשים בראשו של ארתור.
שילוב שירים בסרטים הוא כלי שאמור לשרת אחת משתי מטרות: לקדם את העלילה או להעשיר את הדמויות. השירים בג'וקר 2, מעבר לעובדה שהם לא משיגים את המטרות האלו, חוטאים לשתיהן. השירים קוטעים את הרצף העלילתי (שגם ככה דל מאוד), מונעים כל אפשרות לבנות מתח או התפתחות לאורך הסרט, והם לא מצליחים להשתלב באופן טבעי במהלך הסצנה - מה שגורם לצופה לגחך, לחוש מבוכה או סתם לגלגל עיניים.
ג'וקר 2 ממשיך את המוטיב מהסרט הקודם לשכנע את הצופה שהוא מתרחש בעולם הקומיקס של באטמן. כבר בג'וקר הראשון המהלך הזה - שכלל קריצות חצי-מסקרנות למעריצים, הרגיש יותר שיווקי מעלילתי. בסרט ההמשך הוא מדרדר לניים-דרופינג טהור ומיותר.
הבעיה הכי גדולה של ג'וקר 2 היא העמסה של שלוש עלילות המתרחשות במקביל שכמעט שלא מצליחות להיפגש בשום שלב: סיפור אהבה, דרמת בית משפט ודרמת בית כלא. כל אחת מהעלילות והדמויות השייכות אליה ספציפית לא מפותחות מספיק, והן מכילות כל קלישאה בהיסטוריה של הקולנוע שקשורה לז'אנר. העלילות כמעט שלא משליכות האחת על השנייה - והקפיצות ביניהן (בדרך כלל עם שיר באמצע) גורמות לצופה ללכת לאיבוד.
המכנה המשותף לשלוש העלילות הוא כמובן ארתור עצמו. והוא בלתי נסבל בכל אחת ואחת (ואחת) מהן. סימני ההיכר של הדמות: עישון, סידור שיער, צחוק - תופסים יותר מדי זמן מסך. בסרט הראשון דמותו של ארתור הייתה קצת מסקרנת ואפילו מעוררת הזדהות באופן מסוים, בג'וקר 2 הדמות משעממת, לא לומדים עליה שום דבר חדש ומאוד קשה להזדהות איתה - ולכן לצופה לא אכפת מה יקרה לה והוא מאבד עניין מאוד מהר ממהלך האירועים.
"ג'וקר: טירוף בשניים" מנסה לרקוד על כל החתונות, אבל נופל מכל המדרגות. הניסיון לשלב שירים עם מותחן פסיכולוגי, לצד עלילות מרובות שאינן מתלכדות, יוצר חוויה לא מספקת. ג'וקר 2 לא נכשל בגלל שהוא מחזמר, הוא נכשל כי הוא סרט מבולבל ומשעמם - ובמקרה יש בו גם שירים.
