המחזאי והתסריטאי היהודי-בריטי סר טום סטופארד הלך לעולמו והוא בן 88 במותו. סטופארד זכה בחמישה פרסי טוני על מחזותיו "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", "Travesties", "הדבר האמיתי", "חוף אוטופיה" ו"לאופולד שטאט", ובפרס אוסקר על התסריט המקורי לסרט "שייקספיר מאוהב".
"בצער רב אנו מודיעים על מותו של לקוחנו וחברנו האהוב, טום סטופארד, שהלך לעולמו בשלווה בביתו שבדורסט, כשהוא מוקף בבני משפחתו", מסרה הערב (שבת) סוכנות United Agents לכלי התקשורת בממלכה. "הוא ייזכר בזכות יצירותיו, בשל גאונותן והאנושיות שבהן, ובזכות שנינותו, גישתו הבועטת במוסכמות, רוחו הנדיבה ואהבתו העמוקה לשפה האנגלית".
סטופארד, שנמלט מצ'כוסלובקיה כילד תחת השלטון הנאצי והשתקע לבסוף באנגליה, היה אשף לשוני שנודע יותר מכל בזכות משחקי המילים המתוחכמים שלו. בכתיבתו לתיאטרון, לקולנוע ולרדיו, הוא עסק בנושאים כמו בגידה, פוליטיקה וזהות, נושא שהושפע עמוקות מחוויותיו האישיות כמי שהשתייך לשתי תרבויות. סגנונו הייחודי הוליד את המונח "סטופארדי" (Stoppardian) שנועד לתאר יצירות שמשתמשות בשנינות ובקומדיה כדי לקדם רעיונות פילוסופיים.
סטופארד פרץ לסצנת התיאטרון הבריטי ב-1966 עם המחזה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", שעוסק בשתי דמויות משניות מתוך "המלט" של שייקספיר. תחילה, המחזה זכה לביקורות מעורבות בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו ב-1966, אולם בהמשך עלה בתיאטרון הלאומי באולד ויק ומאוחר יותר בברודוויי, שם זכה סטופארד בפרס הטוני הראשון שלו למחזה הטוב ביותר ב-1968. בשנת 1990 עיבד סטופארד את המחזה לסרט, שזכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה.
בשנות ה-70 זכה סטופארד להצלחה עם המחזה "Jumpers", סאטירה על תחום הפילוסופיה האקדמית המושווה לתחרות התעמלות ועם "Travesties", על מפגש מקרי בציריך של 1917 בין ולדימיר לנין, ג'יימס ג'ויס והדאדאיסט טריסטן צארה. שני המחזות זכו לשבחים בבריטניה ו"Travesties" המשיך לזכייה בטוני ב-1976.
בשנת 1982 העלה את "הדבר האמיתי", מחזה בתוך מחזה שעסק ברומן שנרקם בין מחזאי נשוי לשחקנית נשואה. ב-1984 זכה המחזה בפרס טוני ובשנת 2000 בפרס טוני נוסף על העלאת המחזה המחודש. "חוף אוטופיה", טרילוגיית המחזות של סטופארד מ-2002, צללה לחייהם של אנשים ברוסיה הטרום-מהפכנית בין 1833 ל-1866. המחזות, שאורכם הכולל על הבמה הוא תשע שעות, בוימו על ידי טרבור נאן והוצגו ברפרטואר בתיאטרון אוליבייה בלונדון. המחזה עלה בברודוויי ב-2006 וזכה בטוני למחזה הטוב ביותר ב-2007.
בינואר 2020 עלה בווסט אנד "לאופולד שטאט", מחזהו האחרון של סטופארד. המחזה שעלילתו מתרחשת בווינה, מתאר את קורותיה של משפחה יהודית בורגנית ומתבוללת במשך שלושה דורות - מ-1899 ועד 1955. המחזה, שעלה בשנת 2022 בברודוויי, זכה בשני פרסי אוליבייה ובארבעה פרסי טוני.
בתחום הקולנוע, סטופארד היה שותף לכתיבת התסריט המועמד לאוסקר של "ברזיל" ועיבד את הרומן "אימפריית השמש" של ג'יי. ג'י. באלארד עבור סרטו של סטיבן ספילברג. מלבד "שייקספיר מאוהב", תסריטיו כללו עיבודים ל"בית רוסיה" של ג'ון לה קארה, "בילי באת'גייט" של א.ל. דוקטורוב, הרומן "אניגמה" של רוברט האריס ו"אנה קרנינה" של טולסטוי.
בשנת 2012 עיבד עבור רשת HBO, את הרומן "סוף המצעד" של פורד מדוקס פורד, למיני-סדרה המוערכת "הג'נטלמן האחרון" בכיכובו של בנדיקט קמברבאץ'. בשנת 2017 עלה בקולנוע "קדחת הצבעונים", עיבוד של סטופארד לרומן רב המכר מאת דבורה מוגה. סטופארד עבד גם כ"רופא תסריטים" ללא קרדיט בהוליווד, ועבד על סרטים רבים בהם "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", "מלחמת הכוכבים: פרק 3 - נקמת הסית'", "סליפי הולו" ו"קיי-19".
סטופארד נולד בשנת 1937 בשם תומש שטרויסלר בעיר זלין שבצ'כוסלובקיה, בן לרופא יהודי שעבד בחברת הנעליים "באטה". זמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, בעל החברה תומאס ג'. באטה עזר להעביר את עובדיו היהודים לסניפים אחרים של העסק ברחבי העולם. עם פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה, ברחה משפחתו של סטופארד לסינגפור. לפני הכיבוש היפני בסינגפור, תומש, אמו ואחיו פיטר ברחו שוב, בעוד אביהם נשאר ושירת כרופא.
רק יותר מ-50 שנה מאוחר יותר גילה סטופארד שאביו טבע למוות בפברואר 1942 לאחר שהספינה בה היה הופצצה בידי היפנים. באותה עת, סטופארד בן החמש הגיע אל בומביי עם אמו ואחיו. לאחר שעברו מבומביי לדרג'ילינג, אמו של סטופארד פגשה את האזרח הבריטי רב-סרן קנת' סטופארד ונישאה לו ב-1945. לפני שעברו לאנגליה בשנה שלאחר מכן. שני הבנים אימצו את שם משפחתו.
סטופארד אימץ את הזהות הבריטית, למד בפנימיות בנוטינגהמשייר וביורקשייר והצטיין בקריקט. כתלמיד ממוצע, בחר בגיל 17 שלא ללמוד באוניברסיטה, ובמקום זאת הצטרף ל-Western Daily Press בבריסטול כעיתונאי. במהלך עבודתו ככתב ומבקר תיאטרון, פגש סטופארד את השחקן פיטר או'טול והתיידד עם אנשים שעבדו בתיאטרון אולד ויק בבריסטול. בשנת 1962 עבר ללונדון כדי להיות סופר במשרה מלאה, תקופה בה שילב עבודה עיתונאית עם כתיבה לרדיו ולטלוויזיה.
בשנת 1997 סטופארד קיבל תואר אבירות ומאז נוסף לשמו התואר "סר". בשנת 2007 קיבל את פרס דן דוד על "השתקפות העבר ביצירות ההווה". בשנת 2013 העניק איגוד התסריטאים של אמריקה (WGA) לסטופארד את פרס Laurel לתסריטאות על מפעל חיים בכתיבה לקולנוע.
סטופארד היה נשוי שלוש פעמים והתגרש פעמיים. הוא הניח ארבעה בנים: אוליבר, בארני, ביל והשחקן אד סטופארד.
