השינויים בדוברות שב"כ מאז כניסתו של ראש השירות החדש דוד זיני לתפקיד, צריכים להטריד לא רק את כלי התקשורת, אלא גם את אזרחי המדינה.
יחידת הדוברות של השב"כ עבדה ב-20 השנים האחרונים בצורה מרשימה על התפר שבין ארגון חשאי ש"מגן ולא ייראה" לבין הצורך לתת דין וחשבון לציבור באמצעות כלי התקשורת. הרבה פניות נותרו - מטבע הדברים - בלי התייחסות. אבל בדרך כלל, הדוברות השיבה לשאילתות ככל שהתאפשר, חיברה גורמי שב"כ לשיחות רקע, והצליחה לשקף לציבור את המעט שלא פוגע בביטחון המדינה תוך חשיפת מה שלא צריך להיחשף.
מסך הברזל של זיני: מאז כניסתו של ראש שב"כ לתפקיד, הדוברות נסגרה כמעט לגמרי, ועיתונאים מאוימים בתביעות דיבה. כך, לציבור הישראלי נמנעת גישה לארגון חשאי עם כוח עצום - וזה רק עניין של זמן עד שהאמון יישחק | הפרשנות של @roysharon11 #מהדורתכאןחדשות עם @TaliMoreno_ pic.twitter.com/SwM99jgQVe
— כאן חדשות (@kann_news) May 3, 2026
אך מאז שנכנס דוד זיני לתפקיד, יחידת הדוברות כאילו הועלמה ביד מכוון. הדובר הוותיק והאמין שעבד עם שישה ראשי שירות, יצא לשנת לימודים, ולא מונה דובר אחר במקומו. בקשות לנתונים ופניות לתגובה נענות ב"לא נתייחס", שיחות רקע לא מתקיימות בשום נושא, והשיא השלילי החדש: דוברות של גוף ביטחוני מאיימת בתביעת דיבה על כתבים - לפי כחודש על יוסי מלמן ובשבוע שעבר על סולימאן מסוודה.
בלי דוברות עם סמכויות, הציבור הישראלי נותר בלי מושג מה קורה בתוך הגוף שמחזיק בכוח עצום על כולנו. אפשר להבין את הרתיעה של זיני מתקשורת, אי אפשר להשלים עם חסימה מוחלטת של שירות הביטחון הכללי כפי שהיא מתרחשת כרגע. בלי אמון הציבור בארגון הזה, הוא יתקשה לפעול למימוש ייעודו במדינה דמוקרטית.
עוד בנושא
