היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הביעה היום (ראשון) את התנגדותה למינוי רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. בנוסף, הציעה לצרף לדיון מכתב וחומרים חסויים שקיבלה מראש המוסד הנוכחי דדי ברנע, בעניין מינוי גופמן.
בתגובה שהגישה בהרב מיארה לבג"ץ לקראת הדיון בעתירות בדבר מינויו בשלישי, נכתב כי פרשת הפעלת אורי אלמקייס מטילה "צל כבד על טוהר המידות של גופמן וממילא על מינויו לתפקיד לראש המוסד". עוד נכתב כי בהליך הוועדה שמינתה את גופמן לתפקיד "נפלו פגמים מהותיים, במישור ההליך, בתשתית העובדתית שעליה נסמכה הועדה ובמסקנות שגיבשה על בסיסה. ולכן אין מנוס מהתערבות בית המשפט בהחלטת ראש הממשלה בעניין מינויו של גופמן".
עוד נכתב בתגובה של היועצת לבג"ץ, כי הוועדה לא לקחה בחשבון את השיקולים הנכונים, ובלשון התגובה: "פגמים של טוהר מידות היורדים לשורש המינוי לתפקיד ראש המוסד אשר לא ניתן להם המשקל הנדרש בהחלטה למנות את גופמן לתפקיד".
עוד נכתב בתגובת בהרב מיארה, הקוראת לקבל את העתירות נגד המינוי, כי "הנסיבות הייחודיות של המקרה ובפרט חומרתם וחריגותם של האירועים הנוגעים להפעלת הקטין אלמקייס, מהותו בכירותו ומאפייניו הייחודים של תפקיד ראש המוסד והשמירה על אמון הציבור במערכות השלטון מחייבים בחינת טוהר המידות של גופמן בהתאם לרף הנורמטיבי שהוצב בחוות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה".
עו"ד אוהד שלם, פרקליטו של גופמן, אמר לכתבתנו ב"חצי היום" בכאן חדשות ברשת ב' כי בסביבת המיועד לתפקיד ראש המוסד הופתעו מעמדת היועצת. "בעבר, היועצת הגנה על עצמאות הוועדה למינוי בכירים, ועכשיו פתאום היא תוקפת אותה ומערערת על עבודתה. אין לה יכולת לבקר טוהר מידות, היא לא בוועדה. ואין משמעות לדעת המיעוט בוועדה ולעמדתו של דדי ברנע (ראש המוסד לשעבר, ת"א), מי שממנה זה ראש הממשלה".
גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס התייחס לעמדת היועמ"שית, כשכתב בחשבונו ברשת X כי "אחרי שנתיים עם האלוף גופמן בדיונים הביטחוניים המצומצמים ביותר, אני יכול לומר לכם שמדובר באיש ישר עם ראיה אסטרטגית יוצאת דופן". "הבטחנו שהאלוף זיני יהיה ראש שב"כ וקיימנו, ב-1 ביוני ייכנס אלוף רומן גופמן לתפקידו כראש המוסד" סיכם.
ביום חמישי שעבר, ביקשה ועדת גרוניס - הוועדה המייעצת למינוי בכירים - כי בג"ץ ידחה את העתירות נגד מינויו של גופמן לתפקיד. מצד הוועדה נטען כי לא נפל כל דופי בטוהר המידות של גופמן - בעוד יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, היה בדעת מיעוט - מבוססת היטב.
בחודש שעבר מונה גופמן, לשעבר מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש המוסד. לשכת ראש הממשלה מסרה כי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים אישרה את מועמדותו של גופמן לתפקיד, חרף הסתייגותו של השופט גרוניס. עם קבלת אישור הוועדה, חתם נתניהו על כתב המינוי של גופמן, שאמור להיכנס לתפקידו ב-2 ביוני 2026 לתקופה של חמש שנים.
בהתייחסות של הוועדה לפרשה, נטען כי החלק של אוגדה 210 בחקירת אלמקייס "היה מזערי" וכי "הטענה לפיה גופמן היה היוזם המרכזי בהפעלה של אלמקייס אינה נכונה".
פרשת הפעלת "הקטין אלמקייס"
כשגופמן היה מפקד אוגדה 210, הוא אישר את גיוסו של אלמקייס, אז בן 17, במסגרת מבצע השפעה של צה"ל.
האזינו לריאיון עם עורך דינו של גופמן בכאן חדשות ברשת ב':
אלמקייס נעצר על ידי שב"כ והואשם בעבירות חמורות של פרסום מידע סודי ופגיעה בביטחון המדינה. רק אחרי כשנה וחצי הצליח אלמקייס להוכיח את חפותו, ואת העובדה שהוא הופעל בידי גורמי מודיעין ישראליים, שהתנערו מאחריות. לאחר מכן, כתב האישום נגדו בוטל.
בפוסט ברשת X שפרסם אלמקייס יממה לאחר פרסום מינויו העתידי של גופמן לתפקיד ראש המוסד, טען כי ""מינויו הוא סכנה ממשית לביטחון מדינת ישראל".
מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד מסוכן לביטחון ישראל!
— Ori Elmakayes - אורי אלמקייס (@OriElmakayes) December 4, 2025
רומן גופמן הפקיר אותי לאחר שיזם מבצע בו השתמשו בי למבצעים שונים של איסוף מודיעין, הפעלת סוכנים במדינות אויב (תוך כדי סיכון חיי) ומבצע השפעה אל מול ארגוני טרור ולאחר מכן הכחיש כל קשר, התנער מאחריות והפקיר אותי - בעקבות ההפקרה…
בריאיון לתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן חדשות ברשת ב' ב-20 לאפריל, אמר עורך הדין אוהד שלם, המייצג את גופמן, כי הטענות נגד גופמן בפרשת הפעלת הנער אורי אלמקייס אינן נכונות: "רוב הפרשה החסויה לא קשורה לגופמן, הוא לא אישר להפעיל קטין. רומן לא יודע מי הפעיל את חשבון הטלגרם הזה".
שלם טען גם כי "כל עניין ההפעלה והעברת הידיעות הסודיות לא קשורות בכלל לגופמן. זה ביחידת מודיעין אחרת תחת אמ"ן ומי שהיה ראש אמן באותם זמנים". על מעצרו של אלמקייס אמר שלם כי "גופמן לא ידע שאלמקייס נעצר. נראה לך שמישהו התקשר לגופמן להגיד לו שהוא נעצר? כשרומן גילה, הוא רצה ללכת להפגש עם אלמקייס ולשכת הרמטכ"ל עצרה אותו".
