האלוף (במיל') רוני נומה, שמונה על ידי הרמטכ"ל זמיר לעמוד בראש צוות הבדיקה של מסמך "חומת יריחו", התייחס לראשונה לתובנות העולות מן התחקיר בתיעוד בלעדי שפורסם הערב (שישי) במהדורת כאן חדשות.
נומה מונה לבחון את הכשל המודיעיני שקדם למחדל 7 באוקטובר, בפרט סביב נושא "חמות יריחו", תוכנית המתקפה של חמאס שהייתה בידי מערכת הביטחון במשך שנים. נומה אמר כי עיקר הבדיקה אינו מתמקד רק בשאלה מה קרה, אלא בעיקר בשאלה מדוע זה קרה ואילו לקחים יש להפיק לדורות הבאים. הדברים נאמרו בבית הפלמ"ח, באירוע לרגל צאת ספרו של ירון בכר, "דבר לאלמונים".
"אני, ברוב עוונותיי, חוקר היום עבור הרמטכ"ל למה לא הצלחנו להבין את תוכניות חמאס במשך כמעט עשור, תוכניות שהיו מונחות לפתחנו", אמר. "לא הצלחנו להבין שאנחנו לא מבינים את חמאס. אנחנו מנסים לחקור לעומק מה קרה, למה זה קרה, מתחילים להבין".
נומה מתח ביקורת גם על תפיסות שהתבססו על הסתמכות מוגזמת על טכנולוגיה במקום על מומחיות אנושית: "די נדהמתי לראות שביחידות, ב-7 באוקטובר, היו אנשים רציניים מאוד שחשבו שאפשר להחליף אלחוטנים במכשיר טכנולוגי שנקרא STT (Speech to Text) שממיר דיבור לטקסט. במקום שיהיה ערביסט שמבין את השפה, מבין את התרבות, יודע לפרש את מה שהוא שומע - חשבו שאפשר להחליף אותו במכונה שתתרגם את הדברים".
לדבריו, "הסיפור האמיתי הוא היכולת שלנו להבין איפה אנחנו חיים ומה צריך לעשות כדי להמשיך להיות כאן ולהבטיח את עתיד ילדינו, נכדינו ונינינו". נומה הוסיף כי התחקיר בוחן גם את אופן החשיבה במערכת: "אנחנו בודקים איך עושים יותר ממה שיש, איך מבינים לעומק דברים ואיך לפעמים צריך לדעת גם לאלתר. טוב שנחזיר קצת מרוח הפלמ"ח לצה"ל - לא במובן הרומנטי, אלא במובן של החשיבה, היוזמה והיצירתיות".
"כשל עמוק שחצה שלושה רמטכ"לים"
צוות הבדיקה בראשות נומה טרם השלים את עבודתו, אולם מהממצאים המסתמנים עולה כי הכשל לא היה נקודתי אלא תפיסתי ומתמשך. הבדיקה מתמקדת בעשור שלאחר מבצע "צוק איתן" ובוחנת מדוע המידע המודיעיני שהצטבר על תוכניות חמאס לא שינה את תפיסת האיום ואת היערכות צה"ל.
לפי המסקנות המתגבשות, הקונספציה שלפיה חמאס מורתע הייתה מושרשת במשך שנים וחצתה שלושה רמטכ"לים, ראשי אמ"ן, אלופי פיקוד דרום ובכירים נוספים. בצוות סבורים כי הבעיה לא הייתה מחסור במידע, אלא פרשנותו: המפקדים היו שבויים בתפיסה קיימת, ולכן גם מודיעין מפורט וברור לא הוביל לשינוי בהערכת המצב.
מהבדיקה עולה כי כבר בשנים 2017-2016 התקבלו ידיעות על תוכנית לפריצת מערך ההגנה של אוגדת עזה. ב-2018 גובשה הוראת תכנון לבחינת האיום, אך לא בוצע תהליך מבצעי משמעותי. בהמשך עודכנה התוכנית ב-2019, וב-2022 הופצה הגרסה שכונתה "חומת יריחו".
המסמך הוצג לאלוף פיקוד הדרום, לראש אמ"ן, לראש חטיבת המבצעים ולפורומים נוספים, אך מאחר שהגורמים הבכירים לא הכירו את הגרסאות הקודמות, הוא נתפס כמסמך חדש ולא כחלק מתוכנית מתפתחת שנבנתה לאורך שנים, כלומר עסקו במסמך בשנת 2022 מבלי לדעת שיש גרסאות קודמות נוספות של המסמך .
עוד עלה כי במאי 2022 הפיץ מערך המודיעין של אוגדת עזה ניתוח מפורט של "חומת יריחו", שכלל מפות, תרשימים ופירוט של איום הפשיטה המתוכנן. למרות זאת, לא החל תהליך מבצעי משמעותי להתמודדות עם האיום, והעיסוק בנושא דעך.
פרשת "חומת יריחו" עלתה גם בדיוני ועדת תורג'מן, לאחר שחבריה נחשפו לפרטים שלא הופיעו בתחקירי צה"ל. הוועדה אף המליצה להקים צוות ייעודי שיחקור את הפרשה, אולם הבקשה שהועברה ללשכת הרמטכ"ל דאז לא אושרה. גורמים המעורים בנושא מעריכים כי חקירה מקיפה של הפרשה עשויה להרחיב את מעגל האחריות, ולא רק בתוך מערכת הביטחון.
המסקנה המרכזית המסתמנת היא שכבר בשנת 2022 החזיקה ישראל בגרסה מעודכנת ומפורטת של תוכנית המתקפה שבנה חמאס, אולם בשל הקונספציה שחמאס מורתע, המידע לא תורגם להיערכות מבצעית שהייתה עשויה לשנות את תמונת המצב ערב מתקפת 7 באוקטובר.
