מרואן ברגותי יושב בכלא הישראלי כבר יותר משני עשורים, אך בשנים האחרונות, וביתר שאת כעת, מתחולל סביב דמותו מאבק תודעתי רחב. בקמפיינים לשחרורו הוא מוצג שוב ושוב כ"מנדלה הפלסטיני". עצומה הקוראת לשחרורו זכתה לתמיכתם של כ־200 שחקנים בהוליווד, ובהפגנות ברחבי העולם נשמעות קריאות לשחררו מהכלא. גם בישראל יש מי שמציגים אותו כשותף אפשרי להסדר עתידי. מנגד, מי שחקרו אותו, הכירו אותו בכלא או נפגעו מהטרור שבגינו הורשע, מציגים תמונה שונה בתכלית.

ברגותי, מבכירי פת"ח ומפקד התנזים בתקופת האינתיפאדה השנייה, נעצר בידי ישראל והועמד לדין ב־2004 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא סירב להכיר בסמכותו של בית המשפט הישראלי. בסופו של ההליך הורשע במעורבות ישירה בחמישה מעשי רצח, ונגזרו עליו חמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנות מאסר. לצד זאת, הוא זוכה ב-33 מקרים נוספים שבהם הואשם.
משה פוזיילוב, לשעבר בכיר בשב"כ שחקר את ברגותי בכלא, הגדיר אותו "זאב בעור של כבש". לדבריו, ברגותי "הדליק פה את האינתיפאדה", ובשב"כ ראו בו את "המנוע המרכזי של אינתיפאדת אל-אקצא". פוזיילוב הסביר כי הדין שהיה קיים בעת ביצוע המעשים יצר קושי לקשור את ברגותי לפיגועים נוספים שבוצעו באמצעות כפופים, וכי חוק שנכנס לתוקף מאוחר יותר היה מאפשר, לדבריו, לקשור אותו "בלי בעיה לעוד עשרות פיגועים".
גם השר אבי דיכטר, שהיה ראש שב"כ בין השנים 2005-2000, תיאר את השינוי שעברה דמותו של ברגותי: מי שנתפס בתקופה מסוימת בישראל כבן-שיח אפשרי, הפך לדבריו לאחד מסמלי הטרור של האינתיפאדה. "זה מלמד בדיוק איך הופכים להיות גיבורים בזירה הפלסטינית", אמר.
מול הקמפיינים הבין־לאומיים ניצבות עדויות הנפגעים. אירית רחמים, ניצולת הפיגוע במסעדת "סי פוד מרקט" בחודש מרץ 2002 - פיגוע שגבה את חייהם של שלושה אנשים ובו נפצעו 35 נוספים - סיפרה כיצד ערב חגיגי הפך בתוך רגע ל"סרט אימה". אודליה משה, ששלושה מבני משפחתה נרצחו בפיגוע בכביש 443 ב-2001, אומרת בפשטות: "ברגותי הוא מחבל. הוא שלח את הרוצחים שלנו". שמואל לנדאו, שבנו רונן ז"ל נרצח בפיגוע בכביש, אומר: "אסור לשחרר את הגנגסטר הזה".
גם מאחורי הסורגים כוחו לא נעלם. תת-גונדר בדימוס בטי להט, לשעבר קצינת המודיעין הראשית בשב"ס, סיפה כי ברגותי הפך לדמות מרכזית בקרב האסירים ואף שימש לדבריה "האמצעי שמקשר בין יחיא סינוואר לחאלד משעל".
זהו הפער שנמצא כיום בלב המאבק על ברגותי: בעולם הולכת ונבנית דמותו של אסיר פוליטי ומנהיג לאומי עתידי; בישראל נשארים חמישה מאסרי העולם, ההרשעה בחמישה מעשי רצח, וקולותיהם של מי שמבקשים להזכיר מה עומד מאחורי הסמל שנבנה סביבו.