מבקר המדינה: פערים בנוהל חטיפת חיילים בפיקוד הדרום במהלך "צוק איתן"

דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי) קובע כי נמצאו פערים בין פקודת נוהל "חניבעל" באוגדת עזה לזו הנמצאת בכלל פיקוד הדרום, במהלך מבצע "צוק איתן". מהדוח של השופט בדימוס יוסף שפירא עולה כי הפקודות השונות היו עלולות להשתמע לשתי פנים בנוגע לערך חיי החטוף, וכי הדבר היה עלול להביא לפרשנות שונה על ידי גורמים שונים בצה"ל.

דוח המבקר - סיקור מיוחד: מערכת הביטחון לא עמדה ביעדי גיוס חרדים / כרמלה מנשה | מסקנות הוועדה בעניין חטיפת ורצח שלושת הנערים לא יושמו במלואן / כרמלה מנשה | הרכבת הקלה בגוש דן לא תיפתח בזמן, תקציב הקמתה יגדל| צח שפיצן

האזינו למשדר המיוחד בתכנית "צבע הכסף" על דוח המבקר:

נוהל "חניבעל" הוא שם קוד בצבא לאירוע שבו נחטף חייל, וקובע את סדר הפעולות הנדרש כדי לסכל את החטיפה. במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014, הרגו מחבלי חמאס שלושה לוחמים מחטיבת גבעתי שעסקו באיתור מנהרות. גופתו של אחד מהם - סגן הדר גולדין – נחטפה, ובעקבות כך הופעל הנוהל. צה"ל הפגיז בתגובה באש כבדה את אזור רפיח, ועשרות פלסטינים נהרגו ומאות נפצעו.

כתוצאה מתגובת צה"ל לחטיפה, נמתחה ביקורת בינלאומית קשה על המספר הגדול של הנפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית, והנזק הגדול שנגרם לבתים. המבקר קובע כי "הוראות צה"ל להכשרות בתחום המשפט הבינלאומי לא נתנו מענה הולם לגבי כללי ההתנהגות ההומניטרית, על פי המשפט הבינלאומי, החלים בפעילות צבאית בקרב אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת".

חיילי צה"ל סמוך לרצועת עזה בעת מבצע "צוק איתן" (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)

דוח המבקר מצא כי למרות שהוראת מדיניות האש של המטכ"ל, בזמן "צוק איתן", חייבה לפעול לפי עקרונות המשפט הבינלאומי, לא צויינו במפורש בפקודת "חניבעל" הפיקודית ההבחנה והמידתיות הנדרשות.

המבקר קובע בדוח כי ההבדל בפקודת הנוהל, בין אוגדת עזה לפיקוד דרום, היה עלול להשתמע באופנים שונים ביחס לפעולות שיש לנקוט בזמן חטיפה. לצד הביקורת על הפקודה, כפי שהיתה מנוסחת בזמן "צוק איתן", מציין מבקר המדינה לחיוב את פעולתו של הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, שהורה בעקבות הביקורת על ביטול פקודת "חניבעל" ביוני 2016 ועל ניסוח פקודה חדשה.

הפקודה החדשה מסדירה את ההוראות המבצעיות למניעת חטיפת חייל או אזרח ולסיכול חטיפה כזאת לאחר שאירעה. בנוסח הפקודה החדשה נדרשים הלוחמים להימנע ככל האפשר מפגיעה בחטוף, זאת בניגוד לפקודה הקודמת שבה היה הדגש על סיכול החטיפה גם במחיר פגיעה בחטוף.