החשד שמשהו נורא קרה, הדפיקה בדלת, ההלם ולאחר מכן השקט הנורא בבית. ביום הזיכרון הראשון שיציינו ללא יקיריהם, הוריהם של ארבעה חיילים שנהרגו בשנה החולפת שיתפו את כאן חדשות ברגעים הקשים מכל של המציאות החדשה.
"היה לו חיבוק מיוחד, הוא תמיד הצחיק אותנו", נזכרת לבנה קוקיא, אמו של רון שנרצח על ידי מחבלים בערד. שמעון גולובנציץ, אביו של דוד, אומר שבנו היה קודם כל מנהיג וחבר. "הוא היה עושה לחיילים שלו מסדר חיוכים", נזכרת אמו אסתי.
יוסי רוזנבליום אומר שבנו בנימין "היה הדבק של המשפחה". "ועכשיו השקט בבית הורג", אומרת אמו אירנה. שלמה מנע מבקש מהמדינה רק דבר אחד - לאפשר לו להביא נכד מזרעו של בנו יובל ז"ל. ארבעה גיבורים, ארבעה סיפורים.
