מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במילואים אמיר אשל, הזהיר היום (שני) כי יש חשש של ממש מהמשך השימוש במסוקי היסעור ומטוסי התדלוק הישנים בצה"ל. בהתבטאת תקשורתית חריגה הזהיר אשל מפני השלכות הסחבת הממשלתית בנושא אי העברת תקציב המדינה ותקציב הביטחון לצד העיכובים באישור ומימוש רכישת אמצעי הלחימה מארצות הברית בכספי הסיוע. לדבריו, עוצמת הצורך בהחלפת המטוסים והמסוקים גדלה ובדחיפות.
ועדת השרים להצטיידות טרם התכנסה לדון במטוסי הקרב ומסוקי התובלה הבאים שחיל האוויר משווע מזה כשנתיים לרכוש בכספי סיוע מארצות הברית. הפקק שתוקע את התהליך כעת, אחרי שנה וחצי נטולות ממשלה קבועה, הוא מחלוקת עם משרד האוצר על צורת המימון. במשרד הביטחון מוכנים לספוג מתקציב המשרד ריבית של 800 מיליון שקלים כדי לרכוש מייד טייסות חדשות וחיוניות בהלוואה בנקאית שתוחזר בעוד 6-7 שנים כאשר הכסף האמריקני יהיה זמין, ומתנגדים לחלופה לפיה התקציב לרכישת הפלטפורמות הדחופות יהיה ממקדמה שקלית שתילקח מתקציב הביטחון.
"זה לקחת 8 מיליארד שקלים עכשיו, בשיא המשבר הכלכלי בארץ, ולשים אותם על תעשיות ביטחוניות בארצות הברית במקום על חינוך ורווחה פה", גרס אשל. "בעבר כבר מימשנו רכש של מטוסי קרב באמצעות הלוואה עד לזמינות כספי הסיוע".
אשל ציין כי אנו נמצאים בדקה ה-94 ואם לא מחליטים עכשיו אז העיכוב יהיה גדול. "בחירות נוספות יהיו בכלל עוד סחרור בעייתי מעבר לסוגיית הביטחון או רכש אמל"ח, בשיא של משבר עמוק שרק יוחרף. זה דבר רע". אשל דיבר לראשונה במונחים של סכנת חיים מהמשך השימוש במטוסי תדלוק ישנים במשימות עם מטוסי קרב והמשך הטיסות ביסעורים.
מנכ"ל משרד הביטחון יצא נגד הקיצוץ הרוחבי השנתי שהשנה הפחית מהתקציב ההמשכי לביטחון כשלושה מיליארד שקלים ותקף את התנגדות האוצר לתוכנית "צמיחה בטוחה". לדבריו, התכנית אפילו לא הגיעה להחלטה של הדרג המדיני. במסגרת התוכנית תזמין מערכת הביטחון ממפעלים ישראלים אמצעי לחימה וציוד שהתכוונה לרכוש בעתיד לצה"ל בלאו היא. שווי העסקה 4.5 מיליארד שקלים, והיא צפויה להכניס למשק 8-12 אלף מקומות עבודה מייד.
לפני שלושה שבועות דווח בכאן חדשות כי היחסים בין משרד הביטחון למשרד האוצר מצויים על סף פיצוץ סביב סוגיית הרכש. במוקד המחלוקת עמדה בקשה שנויה במחלוקת של משרד הביטחון מוועדת השרים להצטיידות לרכוש מערכות נשק גדולות בעלות של מיליארדים, כמו מטוסי F15 ומטוסי V22. הרכש אמור היה להתבצע בכספי סיוע אמריקניים, אך למערכת הביטחון אין בנמצא כספי סיוע זמינים בשנים הקרובות, ולכן ביקש משרד הביטחון לבצע מהלך פיננסי מורכב שמשמעותו שריון חלק גדול מתקציב המדינה שימנע שינוי בסדרי העדיפויות גם אם ממשלת ישראל תרצה בכך.
מכירת מטוסי ה-F-35 לאמירויות הוסתרה ממערכת הביטחון
לאשל היה חלק משמעותי בגיבוש ההסכם החדש עם ארצות הברית לשימור היתרון הצבאי היחסי של ישראל לאחר הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין. באופן חריג הוא התייחס לסוגייה והודה כי המהלך הוסתר ממערכת הביטחון: "היה כבר ייצוא ביטחוני ישראלי לאמירויות עוד לפני הסכם השלום. יש בהסכם איתם הזדמנויות, אך בהסכמים כאלה יש גם סיכון בגלל שזה בא כעסקת חבילה עם מטוסי F35 שקיבלו. קרו כבר תפניות אסטרטגיות ושלטונות שהתהפכו. דאגנו להסכם חוצה ממשלים עם ארצות הברית ופעלנו מהר מול בכירים ביטחוניים שכבר עזבו או פוטרו כמו מזכיר ההגנה".
באשר לתכנית הרב שנתית "תנופה" של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, תוכנית שטרם אושרה ומומשה, ציין אשל כי ייתכן והיא תאושר במדרגה נמוכה יותר לנוכח המשבר: "אין רעיונות ללא תקציב". אשל גם התייחס לחימוש הישראלי שמסופק לאזרבייג'ן בלחימתה נגד ארמניה בחבל נגורנו קראבך: "יש לנו אינטרסים אסטרטגיים באזרבייג'ן וכל מה שהם מקבלים מבוסס על הסכמי רכש קודמים. אנו לא פותחים עבורם מחסנים של צה"ל".
בסוגייה אחרת ציין אשל כי במשרד הביטחון בוחנים בעת הזו לבקשת גנץ את סוגיית הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון לאחר שהרמטכ"ל קרא לעשות זאת.
