מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) את דוח משרדו העוסק בכמה נושאים ביטחוניים. בין השאר, מצא המבקר ליקויים בהיערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2019 עד 2028 בנושא הסיוע הביטחוני; אבטחתו בארכיונים ומניעת פרסומו של מידע מסווג; תוכנית אב לבינוי במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; פרויקט הקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ומעונו; מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית.
• דוח מבקר המדינה: ל-2.6 מיליון אזרחים אין אמצעי מיגון תקניים מפני טילים ורקטות
• דוח מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהצטיידות צה"ל בתותח חדש בעלות של מיליארדי שקלים
עיכוב הקמת מבנה חדש למשרד רה"מ ומעונו – מהווה סכנה לאינטרסים לאומיים
תכנון "פרויקט אלמוג" – הקמת מבנה חדש של משרד ראש הממשלה ולצידו מעון רשמי - לא הושלם גם כ-4 שנים לאחר החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא, ועל אף עמדתם הברורה של גורמי המקצוע בדבר הצורך בו. לדברי המבקר, היתכנות הקמתו מוטלת בספק ו"עקב כך נשקפת סכנה לאינטרסים לאומיים מרכזיים".
בעיה נוספת, לפי הדוח, היא ששב"כ גיבש את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני שמעודכן לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים כגון תוכנית הכניסה לעיר ותוואי הרכבת הקלה. רק בסוף 2018 נודע לשב"כ על מלוא השינויים, והתברר כי הם גורמים קושי ביטחוני. השיהוי בבדיקת המידע התכנוני העדכני גרם לבזבוז זמן יקר במסגרת תכנון הפרויקט והקמתו, ולירידתם לטמיון של משאבים כספיים ושאינם כספיים.
מבקר המדינה אנגלמן המליץ כי שב"כ יקים מנגנון שיבטיח בדיקה סדורה של כל ההיבטים התכנוניים הנוגעים לאבטחה במתקנים שבאחריותו. שורת השינויים גרמה לכך שעלותו המוערכת המקורית של הפרויקט ב-2009 עמדה על 650 מיליון שקלים, כאשר העלות המוערכת העדכנית ב-2018 עמדה על 1.2 מיליארד שקל.
משב"כ נמסר בתגובה: "הטענה המועלית בדוח בדבר עיכובים במימוש הפרויקט בשל התמשכות טיפולי שב"כ - משוללת כל יסוד. כלל הפעולות המקצועיות, הענייניות והמהירות שביצע שב"כ במסגרת אחריותו, פורטו במענה שהועבר למשרד מבקר המדינה ולצערנו לא באו לידי ביטוי בחלקים שפורסמו לציבור".
עוד נמסר: "דוח מבקר המדינה מצא כי המידע התכנוני הרלוונטי הנוגע לתכנית הפיתוח של האזור בו צפוי להיות מוקם מעון ומשרד ראש הממשלה לא הובא על ידי המנהלת שהיתה מופקדת על כך, באופן סדור, עקבי ומלא לידיעת שב"כ. נדגיש כי מדובר בפרוייקט המנוהל בידי מנהלת מקצועית בראשות המל"ל. שב"כ לא נדרש ואין זה באחריותו לבצע בחינה של הבינוי העתידי בסביבה המקיפה של הפרויקט"
כספי הסיוע הביטחוני מארה"ב שיומרו לשקלים – יצומצמו החל מ-2025
בנושא היערכות משרד הביטחון וצה"ל לצמצום כספי הסיוע מארצות הברית שמשמשים לרכש ביטחוני, ציין המבקר כי החל משנת 2025 יצומצמו הסכומים אותם יכולה ישראל להמיר לשקלים ולבצע רכש בשוק המקומי, עד לביטולם המוחלט ב-2028. בשנים האחרונות עמד הסכום שהומר על יותר משלושה מיליארד שקלים בשנה.
המבקר קבע כי "משרד הביטחון לא ניתח את ההשלכות האפשריות של הפחתה זו על העצמאות הייצורית בארץ ועל התעצמות צה"ל, ואת מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה. על משרדי הביטחון, האוצר והכלכלה והתעשייה לגבש תוכנית להיערכות נוכח מימוש מזכר ההבנות - כולל קביעה איזה מוקדי מחקר פיתוח וייצור יש לשמר".
ליקויים בתוכנית לבניית מטה למוסד
המבקר בדק את תהליכי קבלת ההחלטות בתוכנית בניית מטה למוסד, שעלותו 1.5 מיליארד שקלים, וקבע כי "נמצאו ליקויים בהתוויית צורכי כוח האדם שאמורה לספק מענה לגידול במספר העובדים בארגון, בהליך קבלת ההחלטות על תוכנית האב ובהסדרת מימון ביצועה של התוכנית".
בדוח נכתב כי התוכניות לא הובאו לאישור ראש הממשלה כשר הממונה, ולאחר מכן התוכנית ותקצובה לא הובאו לאישור ועדת שרים. עוד נכתב כי המוסד לא סיכם עם משרד האוצר את מלוא תקציב הפרויקט, שיכול להגיע עד 2.6 מיליארד שקלים.
בשל אבטחה לא מוסדרת: קיימת סכנה לחשיפת מידע מסווג
פרק נוסף בדוח המבקר עוסק בתיקים מסווגים בארכיוני המדינה השונים. המבקר גילה כי 300 אלף תיקים מסווגים בארכיון המדינה ו-981 אלף תיקים מסווגים בארכיון צה"ל לא נחשפו לעיון הציבור על אף שתקופת הגבלתם הסתיימה. מנגד, בחלק מהארכיונים – ציבוריים ופרטיים - לא מוסדרת אבטחת התיקים המסווגים ולא ברור אם החוק חל על ארכיונים אלו, לדברי המבקר: "בכך קיימת סכנה לחשיפת מידע מסווג".
המבקר גילה כי נבחרי ציבור ועובדי ציבור, מכהנים ולשעבר, שכתבו ספרים ועיינו בארכיונים השונים, נחשפו למידע מסווג אף שהם אינם מורשים לכך מבחינה ביטחונית. עוד נמצא כי "הגם שמתקיים התהליך הנדרש בכתיבת ספרים כדין, כלומר הגשתם לצנזורה ולוועדת השרים לפרסומים לפני פרסומם, במהלך הפקת הספר נחשפים למידע מסווג גורמים השותפים להפקה שאינם מורשים מבחינה ביטחונית להיחשף למידע כזה".
מעורבות חברות זרות במיזמי תשתית לאומית – עלולה להביא להשלכות שליליות
מבקר המדינה התייחס לנושא מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית, והזהיר כי לדבר "עלולות להיות גם השלכות שליליות". אנגלמן ציין כי ההיקף השנתי של ההשקעות הזרות בישראל בשנת 2017 עמד על 18 מיליארד דולר.
אחת הבעיות שעלו בדוח היא שלא קיימת חובת היוועצות בוועדה המייעצת – המנגנון לסינון השקעות זרות - שהוקמה לאחרונה. בנוסף לכך, קיים חשש שההפניה לוועדה המייעצת בשלבים מאוחרים עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים.
אנגלמן ממליץ כי הוועדה המייעצת לבחינת היבטי הביטחון הלאומי תבחן את אופן יישום ההחלטה בהתאם להחלטת הקבינט, בייחוד בהיבט של מתכונת ההיוועצות שנקבעה, ותדווח בנושא לקבינט כדי למנוע סיכונים מהותיים לביטחון הלאומי.
ליקויים בפעילות המנהל האזרחית - פוגעים בשירות לישראלים ופלסטינים כאחד
דוח המבקר מעלה ליקויים בפעילות המנהל האזרחי ובפעילות משרדי הממשלה האחראים על הנחייתם של קציני המטה ביהודה ושומרון. לפי המבקר, חלק מהליקויים נמשכים כבר שנים רבות ופוגעים במתן השירות לתושבי יהודה ושומרון, ישראלים ופלסטינים כאחד. בנוסף, משרדי הממשלה מתקשים לממש את סמכותם ואחריותם על קציני המטה, ומרביתם לא מפקחים עליהם.
עוד עולה מהדוח כי קיימת תופעה של סחר בהיתרי ההעסקה של פלסטינים וגביית תשלומים שלא כדין מעובדים פלסטינים על ידי מעסיקים ומתווכים. תופעה זו מתרחשת בין היתר עקב אי מימוש החלטת ממשלה בנושא.
המבקר אנגלמן מציין בדוח מקרה שבו עובד פלסטיני של היחידה לרישום מקרקעין נעצר על ידי הרשות הפלסטינית - אך שום גורם במנהל האזרחי או גורם ביטחוני אחר לא בחן את התוצאות וההשפעות של מעצרו, או את האפשרות לזליגת מידע לרשות הפלסטינית גם במקרים נוספים.
מצה"ל נמסר בתגובה: "היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מברכת על הביקורת ותפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. הדוח התקבל ביחידה לפני מספר חודשים והפערים שהועלו בו, טופלו באופן מידי או נמצאים בתהליך הטמעה".
לתגובה המלאה של דובר צה"ל על דוח המבקר בנושא קציני מטה במנהל האזרחי באזור יו"ש
אין תיאום בין צה"ל לגורמי תחבורה מוסמכים בנושא הכבישים ביו"ש - סכנת חיים למשתמשי הדרך
מבקר המדינה בדק גם את סוגיית האחריות לתחזוקת הכבישים ביהודה ושומרון, ואת הצבתם של אמצעי מיגון בתשתיות דרכים שמשמשות את צה"ל ואת הציבור. בבדיקת המבקר התגלו ליקויים רבים בכבישים המובילים למחנות צה"ל בשטחים, ובפרט הגשר שמעל נחל אוג בין מדבר יהודה לים המלח. אין גורם אחראי לתחזוקת הכבישים המתחברים למחנות צה"ל באזור זה, דבר העלול לסכן את משתמשי הדרך.
אין גורם אחראי לתחזוקת הכבישים המתחברים למחנות צה"ל באזור יו"ש. כביש 60 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
עוד עולה מדוח המבקר כי צה"ל פרץ דרכים או הסיר חסימות כבישים בשל צורכי ביטחון, וכן הציב אמצעים למיגון בכבישים שבאחריות נת"י (נתיבי ישראל) - בלי שתיאם זאת עם גורמי תחבורה מוסמכים, ולעתים בלי שהשתמש באמצעים המזהירים את משתמשי הדרך מפניהם. הדבר מסכן את משתמשי הדרך עד כדי סכנת חיים. עוד ממליץ המבקר לקבוע בהקדם את הגורם האחראי לתחזוקת דרכי הגישה למחנות צה"ל ביהודה ושומרון, ולבצע סקר בטיחות עדכני בנוגע לכלל הכבישים באזור - הממפה את כלל הליקויים המחייבים טיפול.
מצה"ל נמסר בתגובה: "החל ממועד קבלת טיוטת הדוח לפני כשנה, החלו הגורמים הרלוונטיים בצה"ל לפעול לטיפול בכלל הפערים שעלו בדוח, עבודה שנמשכת אף בימים אלו. הנושא חשוב לביטחון ולבטיחות, ומטופל בכובד ראש ובעשייה מוגברת בשנה האחרונה. מתנהל שיתוף פעולה עם הגורמים. פיקוד המרכז נערך בהתאם להערכת מצב משתנה ועל פי צורך מבצעי ובטחוני".
לתגובה המלאה של דובר צה"ל על דוח המבקר בנושא תחזוקת כבישים באזור יו"ש
הסנקציות שמפעילה רשות המיסים לצורך מניעת הברחת סחורה אינן משמעותיות
בבדיקה של פעילות רשות המיסים במעברי הגבול היבשתיים של ישראל מצא המבקר שורת ליקויים במעברי אלנבי, נהר הירדן ובמעברים הפנימיים בין ישראל לרשות הפלסטינית. המבקר קובע כי הסנקציות שקבעה מדינת ישראל ושמפעילה רשות המיסים לצורך אכיפה והרתעה מביצוע עבירות הברחת סחורה, אינן משמעותיות ואינן מרתיעות את המבריחים. כך, בדיקת המבקר איתרה מקרים שבם הוברחה סחורה בשווי מאות אלפי שקלים, באופן שאבדו למדינת ישראל סכומים גבוהים מאוד שהיו אמורים להיגבות כמע"מ ומס קנייה.
המבקר קובע כי רשות המיסים צריכה לפעול כך שהסנקציות על עבריינים שהעבירו סחורות בניגוד לחוק תהיינה מידתיות ומתאימות להיקף הנזק שגרמו, ותינקטנה באופן מיידי כדי להרתיע את העבריינים. המבקר מצא כי רק כ-40% מהמטענים שאמורים היו לעבור לרשות הפלסטינית במעברים בשנת 2018 עברו לתחומי הרשות במעברים הרשמיים - זאת חרף העובדה שישראל שילמה לרשות את מסי הייבוא בגין הסחורה כולה.
עוד קובע המבקר כי קיים חשש שאותה סחורה שלא עברה במעברים הרשמיים נותרה בישראל ונמכרה, חרף העובדה שישראל העבירה לרשות את מלוא מסי הקנייה, באופן שהמדינה הפסידה מאות מיליוני שקלים. בנוסף, מצא המבקר כי עובדי רשות המיסים המועסקים במעבר אלנבי חשופים לאלימות משום שהמשטרה אינה מוצבת במקום. המבקר ממליץ כי המשטרה תציב שוטרים במעבר בכל שעות הפעילות.
בשונה מעשרות מדינות בעולם, ישראל ככלל אינה אוספת מידע על נוסעים זרים
בבדיקה של מערך ביקורת הגבולות בנתב"ג מצא המבקר כי בשונה מעשרות מדינות בעולם, ישראל ככלל אינה אוספת מידע על נוסעים זרים לצורך ביצוע ביקורת גבולות קודם ליציאתם מארץ המוצא בדרכם לישראל. היעדר מידע מקדים בידי מערך ביקורת הגבולות על נוסעים זרים המבקשים להיכנס לתחומי מדינת ישראל מונע את שיפור הבקרה על כניסתם, ועלול אף לפגוע ביכולת של המערך למנוע כניסה לא רצויה של אנשים מטעמים ביטחוניים או פליליים וכניסה של מהגרים לא חוקיים.
מערך ביקורת הגבולות התיר לחלק מהתיירים להיכנס לישראל בתום בדיקה קצרה מאוד, גם כשדובר בנתינים של ארבע מדינות בולטות מבחינת שיעור הנתינים שלהן ששוהים בישראל שלא כחוק. בנוסף, מינהל ביקורת הגבולות לא ערך בקרה כוללת על מערך ביקורת הגבולות במשך יותר משלוש שנים.
מערך ביקורת הגבולות התיר לחלק מהתיירים להיכנס לישראל בתום בדיקה קצרה מאוד. ביקורת דרכונים בנתב"ג (צילום: שאול אמסטרדמסקי)
לפי המלצת המבקר, על רשות האוכלוסין, בשיתוף המטה לביטחון לאומי, לפעול להקמת מערכות ממוחשבות לקבלת מידע מקדים על נוסעים זרים. על רשות האוכלוסין לוודא שמערך ביקורת הגבולות פועל בנחישות כדי להשיג את שתי התכליות שבבסיס פעילותו: מתן שירות מהיר לעוברים בגבול ומניעת כניסת אנשים לשטחה של ישראל מטעמים ביטחוניים או פליליים, או כאשר יש חשש שהם מבקשים להגר לישראל שלא כחוק.
על מינהל ביקורת הגבולות לגבש תוכנית בקרה שנתית ולפעול בהקדם לביצועה; לבחון אפשרות לפתח דוחות ניהוליים במערכת הממוחשבת לצורך שיפור הבקרה על מעברי הגבול; ולהשתמש גם במידע הקיים במינהל אכיפה וזרים על אופן כניסתם לארץ של שוהים בלתי חוקיים. על רשות האוכלוסין לקבוע משכי זמן מרביים לכל שלבי התשאול של תיירים בנתב”ג, למדוד את משך התשאול בפועל ולוודא שהם עומדים בכללים שקבעה.
שדרוג מערכות המחשוב של הביטוח הלאומי: מתוך 31 מערכות - רק 5 יושמו
המבקר בדק גם את הליך המחשוב מערכות המוסד לביטוח לאומי. פרויקט "תבל" לשדרוג מערכות המחשוב של הביטוח הלאומי החל ב-2010 ותוכנן להימשך עד 2020. מהביקורת עולה כי מ-31 מערכות בתחום הליבה שתוכננו במקור, יושמו בפרויקט רק 5 מערכות. למרות הביצוע הדל, התקציב שנוצל עד יולי 2019 היה גדול בכ-58% מהתקציב המתוכנן המקורי, ועמד על 755 מיליון שקלים.
דוח המבקר קובע כי חלק ממערכות המידע בביטוח הלאומי מיושנות ונמצאות בשימוש 30 שנה ויותר. כך למשל, גילן של מערכות המידע התומכות בענפי גמלאות עיקריים - "זקנה ושארים" ו"נכות כללית" - הם 47 ו-34 שנים בהתאמה.
השתתפו בהכנת הידיעה: משה שטיינמץ, עמיחי שטיין, כרמל דנגור, ליאל קייזר, שרון עידן ונופר משה
