תחקיר הפיגוע בגבול מצרים בו נהרגו אורי אילוז, ליה בן נון ואוהד דהן פורסם היום (שלישי). התחקיר העלה מספר כשלים בהתנהלות הכוחות ובנורמות לפיהן פעלו בגזרה. האירוע הוביל לנזיפות במפקד האוגדה ומפקד הגדוד, שגם קיבל עיכוב של שש שנים בהתקדמות, ולהדחתו של מפקד החטיבה, שימשיך בתפקיד אחר בצבא.
לוח הזמנים והשתלשלות הפיגוע:
2:15 | לוחמי גדוד ברדלס סיכלו הברחת סמים ממצרים לא רחוק מהעמדה בה היו ליה בן נון ואורי אילוז ז"ל. שני הלוחמים נתבקשו לצאת מהעמדה על מנת לסייע לסיכול
6:34 | מכ"ם מזהה תנועה מחוץ לעמדה, לא ניתן לקבוע אם זה היה אורי או ליה
6:50 | התצפית שסרקה את השטח קיבלה התראה על תנועה חשודה ליד הגדר, אך לאחר סריקה היא לא מצאה דבר. בתחקיר התברר שהמחבל לא זוהה עקב הזווית שבה עמד. התצפית המשיכה לסרוק ולבסוף חיזלשה את האירוע. באותם רגעים, המחבל המצרי הגיע למעבר החירום בגדר ופתח את האזיקונים. הוא צעד חמישה קילומטרים לתוך שטח ישראל בואדי שמאונך לגדר. בצה"ל משוכנעים שהוא הכיר את פתח החירום ודרשו לכך תשובות מהמצרים
7:02-7:13 | המחבל חצה את ציר הביטחון, זחל והתגנב לעמדת הלוחמים ליה ואורי
7:14 | המחבל הגיע לעמדת הלוחמים וירה בהם מטווח קצר. תחילה ירה באורי שישב על כיסא (מותר לפי ההנחיות) ואחר כך בליה שישבה מטר וחצי ממנו. לאחר שירה בלוחמים, הוא התרחק קילומטר וחצי משם והקים עמדה מאבנים בשטח ישראל, שם הוא התפלל ועשה הכנות בנשקו להמשך הפיגוע. 170 מטרים משם, עמדו שתי לוחמות בעמדה נוספת ששמעו את ירי, אך לא דיווחו מכיוון שהיה רחוק. בהמשך, זיהתה אחת מהן דמות צועדת בעמדה של אורי וליה, אך חשבה שזה אורי ולא ידעה שמדובר במחבל
9:03 | סגנית מפקד הפלוגה הגיעה לעמדה של ליה ואורי, ראתה שהם נורו והקפיצה את הגזרה
9:27 | הוחלט לבודד את המרחב על ידי הגדוד ולבצע סריקות
9:34 | גשש זיהה עקבות מהגדר לכיוון ישראל, ואז עקבות חוזרות למצרים והעריך שהמחבל שב על עקבותיו. עקב כך הוא אמר למפקד האוגדה שאפשר לחזור לשגרה, אך המפקד הורה לכוחות להמשיך בסריקות
9:48 | כל חיילי גדוד ברדלס נפרסו בעמדות ההגנה בגדר על מנת לאתר את המחבל
11:08 | במהלך החיפושים, זיהתה מ"כית דמות חשודה חמושה. היא דיווחה עליה, ורחפן הועלה לאוויר וזיהה את המחבל
11:18 | סגן מפקד הגדוד נערך להסתער על המחבל. מפקד החטיבה שלח אליו גשש ואת הקשר שלו, אוהד דהן ז"ל. השלושה איגפו את המחבל ללא קסדות, והוא פתח בירי לכיוונם וגרם לפציעה קשה מאוד של אוהד, שבהמשך נפטר מפצעיו. הגשש קיבל נתז מהירי. בהמשך נערכו הכוחות להסתער על המחבל, אבל בגלל חשש למטיילים באזור, פקד מפקד האוגדה על מפקד החטיבה להסתער לבד עם שני לוחמים. השלושה רצו לעבר המחבל וחיסלו אותו.
בתחקיר התברר כי הלוחמים בשטח לא הכירו את מעברי החירום, שדרך אחד מהם חדר המחבל. התחקיר קבע כי זהו אחד מהגורמים לאירוע. המעברים היו ידועים לגששים ולכוחות מיוחדים בלבד, מחשש שהמידע עליהם ידלוף ויגיע לידי מבריחי סמים. לאחר הפיגוע, הצבא סגר את הפתחים והודה כי עם הקמת המכשול למניעת הסתננויות מסיני לפני עשור, לא חשבו מחדש על הפתחים הללו.
לפי התחקיר הצבאי, ההחלטה למעבר למשמרות בנות 12 שעות שמירה של שני לוחמים הייתה שגיאה שהובילה גם היא לאירוע, כמו כן, גם החלטת הגששים לחזלש את האירוע מכיוון שחשבו שהמחבל חזר למצרים. בנוסף, קבע התחקיר כי היו נורמות מבצעיות שלא התקיימו והובילו לאירוע החמור, בהן הצורך במעבר לשמירה בחוליה בת ארבעה לוחמים משעה לפני רדת החשיכה, איסור נשיאת טלפונים בעמדה בפעילות מבצעית ואי קיום בדיקת תקינות של הכוחות בשטח כל שעה בקשר.
