הניו יורק טיימס חשף היום (ראשון) כי ראש המוסד דדי ברנע ביקר בקטר - שבועות לפני הטבח, ותמך ב"מזוודות המזומנים" לעזה. בדיווח שמסתמך על גורמים ישראלים, קטרים ואמריקנים, נכתב כי שבועות לפני מתקפת חמאס בישראל, ראש המוסד נפגש עם גורמים קטרים בדוחה. באחת מפגישותיו נשאל ברנע "האם ישראל רוצה שהתשלומים הקטרים יימשכו?" והוא השיב בקו המדיניות הממשלתית - "כן".
הממשלה הישראלית תמכה בהעברת הכספים, ובשנת 2017 גורמי הגנה ישראלים, בשליחות ראש הממשלה בנימין נתניהו קראו למחוקקים רפובליקנים שלא להטיל סנקציות על קטר על רקע תמיכתה בחמאס.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי, לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים
על פי הדיווח, עם כניסתו של ראש הממשלה לשעבר בנט לתפקיד, לצד חששותיו הביטחוניים של ברנע, הועלתה קריאה להפסקת העברת "מזוודת המזומנים" החודשית. בפשרה עם קטר הוחלט שסוכנויות האו"ם הן שיעבירו את הכספים. גורם מערבי טען שממשלות המערב הבינו שהכסף זולג מהמטרות ההומניטריות להן נועד, אך בשלב זה היה כמעט בלתי אפשרי עבור ישראל לעצור את העברת הכספים, כשהיא הפכה תלויה כל כך בקטר.
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן החל להטיל ספק במדיניות, ובשנתו האחרונה בתפקיד סבר שיש פיקוח מועט על הזרמת הכספים. ביוני 2021 אף הודה בפומבי - "העברת הכספים הקטרים לעזה יצאה משליטה".
נתניהו הצדיק לפני כשבועיים בריאיון לעיתון הוולט הגרמני, את החלטתו לעביר את הכסף הקטרי לרצועת עזה לאורך השנים. נתניהו התייחס לטענה שחיזק את חמאס עם מזוודות הכסף כדי לפגוע ברשות הפלסטינית. "זה שקר", הוא טען והמשיך: "רצינו להימנע מקריסה הומניטרית, מחלות, רעב משתולל ודברים אחרים. זו הסיבה שממשלות ישראל לאורך השנים אפשרו לכסף הזה להיכנס. לא רצינו לחזק את חמאס בכלל, רצינו להחליש אותו".
