חשיפה: מאז פרוץ המלחמה, עשרות פלסטינים בעלי היתר רווחה המאפשר להם לשהות בישראל - כמו גם פלסטינים הנמצאים בתהליכים לקבלת היתר שכזה, גורשו בחזרה לשטחים על אף שהמדיניות בנושא לא שונתה באופן רשמי, כך פורסם לראשונה היום (רביעי) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב. רבים מהמגורשים ברחו מבתיהם בשל אלימות במשפחה או נטייה מינית שלא התקבלה במקום מגוריהם, חלקם נעצרו, בעוד שאחרים גורשו לשטחים ללא שימוע. לאחר התערבות עורכי דין והמנהל האזרחי בנושא, התאפשר לבעלי ההיתר לשוב לארץ.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
היתרי הרווחה ניתנים לפלסטינים באופן פרטני, בניגוד לאוכלוסיות אחרות דוגמת אזרחים זרים המגיעים מאפריקה, והוא מאושר רק לאחר ריאיון ובדיקת שב"כ. בישראל שוהים כ-50 פלסטינים בעלי היתר ההיתר המדובר, בנוסף לכמה עשרות נוספים הנמצאים בהליכים לקבלתו. רובם נעצרו במהלך המלחמה, כאשר המשטרה התייחסה אליהם כאל שוהים בלתי חוקיים או בעלי היתר עבודה - ולכן אף גירשה רבים מהם מבלי לערוך בדיקה לפני ההליך.
לפי סקר של האגודה למען הלהט"ב שנערך לאחר פרוץ המלחמה, בישראל שוהים 73 פלסטינים להט"בים, רובם המוחלט בעלי היתר שהייה - בעוד שהיתר בתהליך לקבלתו. בסקר נמצא כי 32% מהם נעצרו על ידי המשטרה בחודשים האחרונים, בעוד ש-28.5% גורשו לשטחים. פלסטיני שגורש על אף ההיתר סיפר: "עצרו אותי תוך כדי עבודה ולקחו אותי למעבר בג'נין. ברגע האחרון הצלחתי להתקשר לאגודה (למען הלהט"ב) והוחזרתי לארץ. אם מישהו מבני משפחתי היה יודע על נוכחותי, היו הורגים אותי".
בן זוגה של מיכל שם בדוי, הוא פלסטיני בעל היתר רווחה בשל אלימות קשה מצד משפחתו, ועקב נטייתו המינית. בן הזוג שוהה בארץ יותר מ-7 שנים, ומאז פרצה המלחמה נעצר מספר פעמים ואוים בגירוש: "בגלל שאני טרנסית ואנחנו ביחד הרבה שנים, המשפחה שלו מחפשת לרצוח אותו. גם המשטרה הפלסטינית מחפשת אותו שם", סיפרה מיכל. "מאז תחילת המלחמה עוצרים אותו, לא היו מוכנים לשמוע שיש לו אישור רווחה - באו לפתוח לי תיק במשטרה על הלנת שוהה בלתי חוקי, למרות האישור. השוטר אמר 'לא מעניין אותי מה רשום באפליקציה, מעניין אותי מה רשום אצלי'".
במקרה אחר, אישה פלסטינית ללא מעמד מוסדר בישראל, גורשה לשטחים כשהיא בהיריון מתקדם - כאשר הגיעה לבית החולים כדי ללדת. הפלסטינית, אם לשבעה ילדים - כולם צעירים מגיל 12, נשואה לאזרח ישראלי יותר מעשר שנים. שוטרים שהגיעו לבית החולים בהגיעה אליו, אספו אותה בניידת ועזבו אותה במחסום הקרוב - כשהיא מרוחקת ממשפחתה וללא ציוד וכסף. בסופו של דבר, האישה הצליחה לשוב לישראל.
עורכת הדין רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח, שעסקה בעשרות מקרים שכאלה מאז פרוץ המלחמה, מסרה: "המשטרה פירשה את ההנחיות ככאלה שמאפשרות לגרש מכאן גם אנשים עם היתרים בתוקף. ההיתרים האלה אמורים להגן על החיים ולשקף את איסור ההחזרה של אדם לכל מקום שבו נשקפת סכנה לחייו".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כל היתרי השהייה בישראל, לרבות היתרים מטעמי רווחה, ניתנים על ידי צה"ל ובהחלטתם בלבד. משטרת ישראל מעבירה את המלצותיה לצה"ל לאחר ביצוע הערכת מסוכנות על רקע פלילי או מודיעיני - כך שככל ובוטל היתר, הדבר נעשה על ידי המנהל האזרחי".
