סגן יואב מלייב, שהיה סגן קשר"ג בגדוד 77, נפל ב-7 באוקטובר בקרב במוצב יפתח. אביו אלכס סיפר היום (שלישי) בריאיון לתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב על הנחישות של בנו להתגייס לשירות משמעותי - דווקא במקום שלא כולם רוצים להגיע אליו. האב השכול סיפר גם על הפתק שכתב בנו עבור יקיריו רגעים לפני שנהרג, ונמצא לאחר מותו - ועל כך שגם ברגעים הקשים ביותר בבוקר 7 באוקטובר, יואב התעקש לעודד ולתמוך בכל מי שהיה לצידו.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
אלכס שיתף על תחילת דרכו הצבאית של בנו המנוח. "יואב התגייס לקצונה ייעודית בחיל התקשוב, למרות בעיות בריאותיות שהיו לו. הוא סיים את הקורס מצטיין, ולמרות שיכול היה לבקש להגיע לכל מקום שרצה - הוא ביקש להגיע לגדוד 77 של שריון. שאלו אותו למה הוא בחר להגיע למקום שאף אחד לא רוצה, והוא ענה: 'כי גם במקום שאף אחד לא רוצה להיות בו, צריך אנשים טובים'".
האב השכול סיפר כי בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, היו הפרות סדר על הגדר - ויואב אף היה מוטרד מכך שהמחשב תקול בארבעה מהטנקים. "הוא היה חייב לתקן אותם. הוא סיפר לנו שהוא נחוש לסדר את זה. מאוחר בלילה ביום שישי, הוא הצליח לסדר את הטנק האחרון והוא הלך לישון".
בבוקר 7 באוקטובר יואב התעורר מאזעקות והלך למרחב מוגן. "הוא כתב לנו ולחברה שלו ב-6:45 שהוא במרחב מוגן והרגיע אותנו. מאז לא שמענו ממנו. ב-21:00 נאמר לנו שהוא הגיע לבית החולים ושנבוא לשם. ירדה לנו אבן מהלב כי ידענו שהוא בארץ ולא חטוף. בבית החולים הודיעו לנו שהוא נהרג".
אלכס סיפר על המאמצים לנסות ולהבין מה קרה ליואב בבוקר בו נפל: "אחרי כמה שבועות קיבלנו תמונת מצב מסמח"ט 7 שעשה תחקור. ממי ששרד את הקרב, גילינו שיואב היה עם 50 חיילים וחיילות במרחב מוגן סמוך למגורים, והיו איתו שלושה צוערים שמסופחים אליו. הוא אמר להם להישאר במיגונית עם הנשק ולא לרוץ אחריו לשער".
"יואב היה קצין תורן וידע שנעמה בוני נמצאת בשמירה בשער", סיפר. "הוא כנראה גם ידע על כך שיש חדירה של מאות מחבלים. יואב וגבריאל, מ"כ בגולני, רצו לשער - ואליהם הצטרפו עוד ארבעה: נתנאל יאנג, עילי בר שדה, עידו הרוש ויובל בן יעקב. הם נתקלו על ידי בערך 15 מחבלים שירו עליהם מעמדות שולטות והם השיבו אש בערך כשעה".
אלכס סיפר על כך שבמהלך הבוקר הקשה, ניסה יואב לעודד ולתמוך בחיילים שהיו איתו. "גבריאל סיפר לנו שכשהם הגיעו לשער, יואב אמר לו: 'אחי אתה מכונת השמדה, בוא נעשה את זה ביחד'. אחת החיילות שעבדה עם יואב כל השבוע על אותם ארבעה טנקים סיפרה לנו שהוא אמר לה: 'את יודעת איזה משמעות יש לעוד ארבעה טנקים שעכשיו על הגדרות ויכולים להילחם?' היא אמרה לו: 'לא יואב, אתה עשית', והוא ענה לה: 'לא. את עשית. ואל תשכחי את זה אף פעם'".
אחרי שעה של קרב יריות, בו הרגו חלק מהמחבלים,כל החיילים שנאבקו במחבלים בשער - נהרגו, חוץ מגבריאל. אביו של יואב סיפר שכשקיבלו את חפציו, היה ביניהם פנקס הכיס שלו, שהוא קיבל בטירונות: "ראינו שיש דף שכתוב בכתב חלש בגב העמוד הראשון. כשבחנו את זה לעומק, ראינו שזה מסר שיואב כתב בדקות האחרונות לפני שהוא הולך. הוא כתב: '20 הדקות הטובות בחיי. הגענו עד פה בזחילה. נפצעתי ויש מטח עכשיו. חושב עליך ואחשוב כל המסע. אני אוהב אותך'. ראינו שבדף הראשון כתוב בראש העמוד: 'צד שני'. הוא דאג לזה שכשנפתח את הפנקס נראה את העמוד הראשון ונהפוך את הדף".
"ראינו את הטלפון שלו אחר כך, עם השיחות שהוא עשה לקצין אג"ם ולדוקטור, ועם נעמה, עידו וגבריאל. הוא הרגיש תחושת מלאות ומימוש ייעוד ברגע הקריטי הזה", סיפר האב השכול. יואב הניח אחריו שני הורים, שלושה אחים - טליה, אבנר והראל ובת זוג בשם עינב.
