צה"ל פרסם היום (חמישי) את ממצאי תחקיר הקרב שהתנהל בקיבוץ בארי ב-7 וב-8 באוקטובר. הסיבה לכך שתחקיר זה הוא הראשון שמפרסם הצבא היא כי מדובר באירוע הבשל ביותר שהתחקיר שלו הגיע לשלב מתקדם. בשעה 10:00 הבוקר הוצגו הממצאים לכ-600 תושבי הקיבוץ במלון שאליו פונו בים המלח, והערב הם מוצגים לציבור הרחב.
הכשלים העיקריים שעלו מהתחקיר הצה"לי הם כי בצבא נערכו לתרחישים של חדירת מחבלים בודדים ולא לפשיטה של אלפים לעשרות נקודות בו זמנית, כי בשל בלבול וחוסר סדר של הכוחות בשטח תעדפו החיילים את ההגנה על עצמם ולא על התושבים, וכי תושבי הקיבוץ נאלצו להילחם במחבלים לבדם במשך שעות ארוכות.
הדמיית מהלך הקרב שפרסם דובר צה"ל:
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
מהתחקיר עולה כי ההתקפה על בארי החלה בשעה 06:30 בבוקר שבת ונמשכה עד טיהור הקיבוץ בערב שלמחרת. 101 אזרחים נהרגו בקיבוץ, בהם תושבים ומבקרים. 30 אזרחים נחטפו לעזה ו-31 אנשי כוחות הביטחון נהרגו בקיבוץ.
בזמן פשיטת כוחות חמאס על בארי היו רוב הנשקים של כיתת הכוננות בנשקיית הקיבוץ. לרשותם של חברי כיתת הכוננות היו מכשירי קשר מסוג מוטורולה, אך אלה לא זכו לאמונם של החברים ולא נעשה בהם שימוש. בשל כך עשתה כיתת הכוננות שימוש במכשיר קשר צה"לי.
על פי הממצאים, בשעה 06:30 הגיעה לקיבוץ פלוגת נוסיראת של חמאס, וב-06:42 הגיעה מחלקה 2 שלה, המונה כ-20 עד 25 מחבלים. כשעה לאחר מכן, בשעה 07:50 הגיע ג'יפ נוסף ובו חמישה עד עשרה מחבלים ממחלקה 4 של הפלוגה.

שעות לאחר מכן, בשעה 11:00 בבוקר הגיעו לקיבוץ 30 מחבלים נוספים ממחלקה 2 של הפלוגה. כשעה וחצי לאחר מכן הגיעו עוד 30 מחבלים יחד עם בוזזים משני כפרים ברצועה. בסך הכול פלשו לקיבוץ בין מאה ל-120 מחבלים המשתייכים לכוח הנוח'בה של חמאס, 50-70 פעילי חמאס אחרים, ובין מאה ל-150 פעילי הג'יהאד האסלאמי.
בצה"ל הציגו גם את זמני החטיפות השונים של אזרחים מהקיבוץ. מממצאי התחקיר עולה כי שני אזרחים נחטפו בין השעות 08:00 ו-09:00 בבוקר, שבעה נוספים בשעה שלאחר מכן, 12 נחטפו בין השעות 10:00 ל-11:00 ו-11 נוספים בין השעות 12:00 ו-13:00 בצוהריים.
ציר הזמנים חולק ונבחן על ידי צוות התחקיר על פי שישה שלבים מרכזיים:
- תחילת המתקפה ותנועת המחבלים מעזה לקיבוץ בארי (משעה 06:30 עד 06:45 ב-7 באוקטובר).
- תחילת ההתקפה הקרקעית על בארי (משעה 06:45 עד 09:00 ב-7 באוקטובר). בשלב זה המחבלים הראשונים חודרים לשטח הקיבוץ משני כיוונים. כלל הלחימה בשלב זה התבצעה על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ אשר הצטרפו ללחימה.
- הקיבוץ נכבש על ידי האויב (משעה 09:00 עד 13:30 ב-7 באוקטובר). לאורך שלב זה ממשיכים חברי כיתת הכוננות ותושבי בארי לנהל את הלחימה, ומייצבים קו הגנה לבלימת ההתקפה. כוח צה"לי ראשון הגיע ליישוב, נפגע, פינה פצועים, יצא מהיישוב והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים אשר הגיעו לשער הכניסה. עד סיום שלב זה האויב כבר ביצע את כל החטיפות מבארי. בשל ריבוי מוקדי תקיפה וקושי מבצעי לנוע בצירים ולשנע כוחות אורגנים, הוחלט למנות מפקד בכיר לצורך פיקוד על הכוחות שהגיעו למרחב וניהול הלחימה.
- שלב בלימת האויב (משעה 13:30 עד 22:00 ב-7 באוקטובר). בשלב זה מתחילים להגיע כוחות משמעותיים יותר לבארי. בשעה 16:15 התייצבה אוגדת "הבזק" (99) בבארי והחלה בהסדרה של הפיקוד והשליטה. לקראת השעה 18:00 נלחמים במרחב הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון. החל משעות אחר הצוהריים מתחיל מאמץ פינוי התושבים.
- השבת השליטה המבצעית על שטחי הקיבוץ (משעה 22:00 עד 05:00, הלילה בין 7 ו-8 באוקטובר). בשלב זה מתבצע עיקר פינוי התושבים ומסיימים סריקה במרבית שטח הקיבוץ. בסופו של שלב זה מושגת שליטה מבצעית של כוחות הביטחון על בארי.
- סריקה והשלמת טיהור הקיבוץ (משעה 05:00 עד 15:00 ב-8 באוקטובר). בשלב זה מתקיימת סריקה חוזרת בקיבוץ וממשיכה לחימה במספר מוקדים מתוחמים.

לדברי צה"ל, אלה עיקרי המסקנות מהתחקיר:
א. פער בתרחיש הייחוס ומוכנות: התרחיש שאליו נערכו בצה"ל עסק בחדירות בודדות ונקודתיות. לתרחיש מסוג זה התאמנו הכוחות ולאורו נקבעה פריסתם בשטח. הצבא לא היה ערוך לחדירה נרחבת של אלפי מחבלים התוקפים בעשרות מוקדים במקביל, ועל כן לא היו במרחב כוחות נוספים לתגבור. נושא ההיערכות ותרחיש הייחוס עדיין נבחן בימים אלה במסגרת תחקיר נרחב של הצבא בנושא תפיסת ההגנה והמודיעין.
ב. גיבוש תמונת המצב: בצבא התקשו לייצר תמונת מצב ברורה של המתרחש בקיבוץ עד שעות אחר הצוהריים ב-7 באוקטובר. זאת, למרות שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ כבר בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי על חדירת מחבלים בשעות הראשונות למתקפת הטרור.
ג. תחילת הלחימה בקיבוץ: על פי התחקיר, עד השעה 13:30 התנהלה הלחימה בקיבוץ על ידי כיתות הכוננות והתושבים. במשך שבע השעות הראשונות ללחימה הגנו תושבי הקיבוץ על עצמם ופעילותם ותושייתם הן שבלמו את האויב מהרחבת ההתקפה לשכונות נוספות בקיבוץ. התושבים המשיכו להילחם גם אחרי הגעת כוחות הביטחון, הכווינו אותם ולחמו לצידם.
ד. פיקוד ושליטה: מהממצאים עולה כי בשל ריבוי מוקדים וקושי בגיבוש תמונת המצב, הלחימה במרחב בשעות הראשונות התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם לכמה אירועים שבהם עצרו כוחות ביטחון בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית. לעובדה זו נמצאו כמה סיבות - כוחות שלא נכנסו ללחימה בהחלטת מפקד והמתינו למשימת פינוי תושבים מבארי, כוחות שנלחמו ובהנחיית מפקד יצאו מהקיבוץ, כוחות שנכנסו לאחר כשעה בשל המתנה למפקד הכוח וכוחות וחפ"קים שהיו מחוץ ליישוב ככוחות מעטפת. חוסר סדר זה אפיין מוקדי לחימה רבים במהלך 7 באוקטובר, והוא מתוחקר בימים אלו במסגרת התחקיר הכללי. בשל ריבוי המוקדים וצורך בפתרונות דחופים מונה מפקד בכיר לכל מוקד לחימה מרכזי על מנת שיפעיל את הכוחות שיגיעו לגזרה בצורה מיטבית ומתואמת, וזאת כדי שלא להתבסס על כוחות אורגניים, פעולה שהייתה נמשכת זמן רב. בצה"ל הגיעו למסקנה כי החלטת המטה הכללי ופיקוד הדרום להטיל על תא"ל ברק חירם את הפיקוד על הגזרה ולאחר מכן על בארי הייתה משמעותית בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב ובמענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים. מהתחקיר הצה"לי עולה כי זה היה רגע "היפוך הקערה" שהביא להשגת שליטה מחודשת ביישוב. לצד שגיאות מבצעיות וטעויות בהפעלת הכוח, צוות התחקור ציין כי הלחימה בבארי כללה שורה של מעשי גבורה ואומץ עילאי מצד הכוחות הלוחמים, המפקדים וכוחות הביטחון שלחמו בקיבוץ, והביאו להצלת תושבים רבים.
ה. התנהלות הכוחות מול אזרחים: היו מקרים שבהם נהגו כוחות צה"ל באופן לא ראוי בהתנהלות מול אזרחים. לדוגמה, באופן האבטחה של התושבים שפונו ובמתן מענה לצרכים בסיסיים על ידי כוחות הביטחון.
ו. אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל: צוות התחקיר מצא כי באירוע פעלו הכוחות בציר פיקוד ושליטה סדור, אשר כלל פיקוד של כוחות ימ"מ, שב"כ וצה"ל בליווי מודיעיני ואווירי בזמן אמת. מהתחקיר עולה כי אל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו במקום, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, ומיצו עד תום את מאמצי המשא ומתן. ירי הטנק לעבר סביבת הבית בוצע באופן מקצועי, בהחלטה משותפת של המפקדים מכל הארגונים, לאחר חשיבה והערכת מצב ועל מנת להפעיל לחץ על המחבלים ולהציל את בני הערובה. לאחר שנשמעו קולות ירי משטח הבית ומשהמחבלים הודיעו על כוונתם להתאבד ולהרוג את בני הערובה, הכוחות קיבלו החלטה לפרוץ אליו על מנת לנסות ולהציל את בני הערובה, וביצעו פעולת לחימה בתנאים קשים.
הצוות ציין כי בני הערובה שהוחזקו במבנה גילו תושייה רבה, ועשו מאמצים רבים בכדי ליצור קשר עם כוחות הביטחון ולהכווין אותם. צוות התחקיר הציג בפני המשפחות השכולות את הערכתו לגבי נסיבות המוות של כל אזרח שהוחזק במבנה. הצוות קבע כי מהמידע שנבחן עד כה ולמיטב הבנת חברי הצוות, בתוך המבנה לא נפגעו אזרחים מירי פגזי הטנק. זאת למעט מקרה נקודתי מחוץ למבנה, שבו נפגעו שני אזרחים מרסיסים. הצוות ציין כי מסתמן שמרבית בני הערובה נרצחו על ידי המחבלים וכי נדרש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות ולבחון ממצאים נוספים ככל שניתן. באשר לתפקוד המפקדים הבכירים שהיו בנקודה, צוות התחקור מצא כי אלה פעלו בתיאום ובמקצועיות אל מול מציאות קשה ומורכבת.

הרמטכ"ל הלוי: צה"ל לא עמד במשימה, תושבים הגנו בגופם על הקיבוץ
ממצאי התחקיר הוצגו בפני הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, שקיבל את המסקנות והלקחים במלואן וקבע כי "עליהם להיות מוטמעים בתוכניות ההגנה והלחימה". לדברי רא"ל הלוי, צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים וכשל במשימתו. הוא שיבח את תושבי בארי ואמר כי הם "הגנו בגופם על הקיבוץ ותושביו, בלחימה שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים". לצד התושבים שיבח הרמטכ"ל את פעולת חברי צוות החירום היישובי.
לדברי הלוי, "כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה. לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד".
הרמטכ"ל אמר כי מהתחקיר עולה שניתנה עדיפות להגנת הכוחות על פני אזרחים. "בחלק מהמקרים נוצר מצב שבו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים. בתחקיר נמצא כי מקרים אלה נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה ולפיכך כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם. יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר. חיילים תמיד ייתנו עדיפות לטיפול באזרח, בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה", אמר.
הרמטכ"ל ציין כי שאלה חשובה הנמצאת בבסיס כל תחקירי הקרבות היא מהן הסיבות לאי-הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים. הוא אמר כי התחקיר מספק את התשובה העקרונית לשאלה, והיא כי ריבוי ההתקפות על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו הקשו על הצבא לפעול ולממש את משימתו. לדבריו, הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי.
"אמנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון ומימדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם", אמר רא"ל הלוי.