ד"ר מתן גוטמן, ראש מטה משרד מבקר המדינה בתקופת המבקר הקודם יוסף שפירא, אמר היום (שני) לכאן חדשות כי קבלת העמדה הפרשנית של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לפיה למבקר המדינה אין סמכות לעסוק בנושאי מדיניות ובשאלות אסטרטגיות בתחומי הביטחון, היא "מסוכנת". זאת משום שהיא "עלולה להוביל לצמצום משמעותי בפעילות החשובה של מבקר המדינה, עד כדי עיקור אחד משומרי הסף המרכזיים בדמוקרטיה הישראלית".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
לדבריו, "עמדתה שגויה מהפן המשפטי, שומטת את הקרקע תחת אין-ספור דוחות ביקורת מדינה שבחנו גם את מדיניות הממשלתית ולא רק יישומה, ומנוגדת לפרקטיקה הנוהגת בדבר סמכותו הרחבה של מבקר המדינה ותפקידו החשוב במארג השלטוני בישראל". עוד אמר ד"ר גוטמן: "למעשה, מעמדת היועצת עולה כי סמכותו של מבקר המדינה מוגבלת לביקורת בתחומי המשק, הכספים, התחייבויות והמינהל של הגופים המבוקרים. קבלת העמדה הפרשנית של היועמ"ש שומטת את הקרקע תחת אין-ספור דוחות ביקורת מדינה שעסקו בשאלות מדיניות".
ד"ר גוטמן ציין כי עד כה עסק מבקר המדינה בתחומים שונים, כגון: משבר הדיור, המוכנות לשוק העבודה המשתנה, היערכות למשבר האקלים, הטיפול בזרים בדרום תל אביב, מיצוי זכויות חברתיות, מבצע צוק איתן, היערכות לטיפול בעורף במלחמת לבנון השנייה, מוכנות לרעידות אדמה, טיפול המדינה באובדן מזון ועוד. "כל הדוחות הללו, ועוד רבים אחרים, בחנו גם את המדיניות הממשלתית ולא רק את יישומה. האם מדובר בדוחות שהוצאו בחוסר סמכות?", תהה ד"ר גוטמן. לטענתו, "הניסיון להצדיק את העמדה הפרשנית במקרה הנדון מובילה לנזק ממשי בפעילות מוסד המבקר".

בהרב-מיארה קבעה מוקדם יותר היום שלמבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אין סמכות לעסוק בענייני מדיניות מובהקים ובתפיסותיה האסטרטגיות של ישראל. משמעות הקביעה היא כי למבקר המדינה אין סמכות לבקר את מדיניות החוץ, את תפיסות הביטחון האסטרטגיות של ישראל וענייני מדיניות מובהקים סביב המלחמה. לעמדת בהרב מיארה, ביקורת של היבטי מדיניות מובהקים "אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה", ואפיק הביקורת במקרים אלה צריך להיות ביקורת פרלמנטרית וציבורית.