אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, התראיין הבוקר (שני) בתוכניתה של קרן נויבך בכאן רשת ב והתייחס לפיטורי ראש שב"כ, רונן בר.
הריאיון המלא | כאן רשת ב
לדבריו, כשעלה הצורך במינוי ראש מוסד, ראש הממשלה בנימין נתניהו שאל מועמד לתפקיד, אם יהיה נאמן לו. משלא קיבל תשובה מספקת, מונה לתפקיד יוסי כהן.
"ב-2016 היו שלושה מועמדים לראש המוסד. נתניהו אמר 'אני אחליט ביניהם ואודיע לציבור במהלך החדשות'. חצי שעה ל-20:00 הוא התקשר ל-נ' ונתן לו להבין שהוא ראש המוסד. ב-20:30 התקשר שוב ושאל "תהיה נאמן לי?", עשר דקות אחר כך הודיעו שיוסי כהן נבחר", סיפר.
"אי אפשר שלא להתחיל לחשוד כמעט בכל בעל תפקיד שמונה על ידי נתניהו, האם הוא עושה את מה שעושה כממלא את חובתו הממלכתית או כחלק ממתן שירות למי שמינה אותו", אמר איילנד. "זה אחד ההבדלים הכי בולטים למדינה דמוקרטית לדיקטטורית".
פיטורי בר - ותגובתו
אמש הודיעה לשכת ראש הממשלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש שב"כ והודיע לו כי יביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו. ראש השב"כ סירב להצעת נתניהו להודיע על סיום תפקידו. הדיון בממשלה על פיטורי בר מתוכנן עוד השבוע, בישיבה שתתכנס במיוחד.
בתגובה לכך, פרסם בר הודעה: "כמי שעמד בראשות הארגון ב-7 באוקטובר לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע 7 באוקטובר. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך".
"הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו", הוסיף.
עוד בנושא
