צה"ל פרסם היום (רביעי) את תחקיר 7 באוקטובר על המתקפה על העיר שדרות. הממצאים קבעו כי צה"ל נכשל בהגנה על העיר - וחשפו תקלות ומחדלים קשים בכל הדרגים של הצבא. בטבח שנערך בשדרות נרצחו 53 ישראלים: 37 מתושבי העיר, 11 שוטרים, שני לוחמי אש ושלושה לוחמי צה"ל.
שדרות לא הייתה ערוכה מבצעית לתרחיש של חדירת מחבלים
העיר שדרות היא היישוב המרכזי בעוטף עזה, שבו מתגוררים 35 אלף נפשות. למרות שהעיר מרוחקת רק 1.2 קילומטרים מגשר הגבול, שדרות לא הייתה ערוכה מבצעית לאירוע של חדירת מחבלים. לא היה תיק הגנה על העיר - כפי שמחייב בכל יישוב הנמצא בסמוך לגבול. הכניסות לעיר לא היו מפוקחות, ולא הייתה מערכת מחסומים המופעלת בעת חירום על מנת לסגור את העיר לתנועת כלי רכב.
התחקיר גילה כי בעיר לא הופעלה אזעקה של חדירת מחבלים, אלא רק אזעקת צבע אדום. התחקירים השונים של 7 באוקטובר הצביעו כי הכשל הזה נבע מהחלטה שגויה של מפקד פיקוד העורף האלוף רפי מילוא ושל מפקד פיקוד הדרום לשעבר האלוף אליעזר טולדנו. עיריית שדרות אומנם העבירה התראה בהודעות מסרון לטלפונים של תושבי העיר, אולם בשל העובדה כי רבים מהתושבים הם שומרי שבת הם לא נחשפו בזמן אמת להתראה.
צה"ל לא התריע בזמן, כיתת הכוננות לא התאמנה במשך שנתיים
41 מחבלים חדרו לעיר בבוקר 7 באוקטובר. 39 חוסלו ושניים נעצרו. המתקפה החלה בשעה 06:29 בבוקר בירי טילים לעבר האזור, ובכלל זה לעיר שדרות. כחצי שעה אחר כך, ב-06:58, נכנסו המחבלים הראשונים לעיר בטנדר טויוטה ורכב נוסף. הנרצחת הראשונה הייתה מור גבאי, שתפסה מחסה בתוך מיגונית בצומת הכניסה לעיר.
התחקיר קבע כי בעיר התחוללו קרבות גבורה של שוטרים, אזרחים וחיילים
על פי התחקיר, צה"ל העביר התראה על המתקפה באיחור של חצי שעה - פרק זמן שהיה מאפשר לכוחות ההגנה המקומיים להיערך לחדירת המחבלים. בנוסף, חברי כיתת הכוננות בעיר לא התאמנו במשך שנתיים והיו מצוידים רק באקדחים, לאחר שצה"ל לקח מהם את הנשקים הארוכים מחשש לגניבות.
חוסר תיאום בין אוגדת עזה ופיקוד הדרום, בשילוב הדהוד התקשורת על המתקפה, הובילו לכך שהעיר שדרות קיבלה תשומת לב רבה, וכאלף לוחמים מיחידות שונות הגיעו לעיר. היקף הכוחות הגדול מכפי שנדרש יצר "פקק" - ובצה"ל לא השכילו להבין שניתן היה להסיט לוחמים בכדי שיעזרו בלחימה שהתרחשה ביישובי העוטף והמוצבים על הגבול ובכך להציל חיי תושבים וחיילים.
קרבות גבורה ברחבי שדרות ובלימה של חדירת מאות מחבלים לעיר
התחקיר מתאר את הקרבות בשלושת מוקדי הלחימה, וכן את מסע ההרג של המחבלים במספר אזורים בעיר. עוד נקבע כי בשדרות התחוללו קרבות גבורה של שוטרים, אזרחים וחיילים.
כוח הלחימה של משטרת שדרות החל בקרבות עם המחבלים בשעה 07:10. כוח של סיירת יהל"ם היה הראשון לתגבר והגיע לעיר בשעה 08:00. קבוצת מחבלים חדרה לעיר באזור התעשייה, ונתקלה באוטובוס של גמלאים שהיו בדרכם לטיול בים המלח. המחבלים תקפו את האוטובוס וטבחו בנוסעיו.
כוחות צה"ל מנעו חדירה של מאות מחבלים שתכננו לבצע טבח המוני בעיר
22 מחבלים הגיעו לתחנת המשטרה בעיר. השוטרים וכוחות התגבור שהגיעו אחר כך ניהלו קרבות גבורה עם המחבלים. במהלך הקרב, נלכדו שני כוחות בתחנה: אחד על הגג, וכוח נוסף של הימ"מ, שהגיע לחלץ, נלכד בקומה השנייה.
על אף שעד שעות הצוהריים חולצו מהתחנה כל השוטרים ובהם הנפגעים והחללים, הלחימה במחבלים נמשכה עד שעות הלילה - כאשר כוחות הימ"מ ביצעו "נוהל סיר לחץ". התחקיר לא התייחס לסיבה שבגללה לא ניתנה פקודה מוקדמת להשמיד את מבנה התחנה על המחבלים ולסיים את האירוע, תוך הפניית הכוחות המכתרים את התחנה למשימות לחימה אחרות.
ממערב לעיר התרחשו שני קרבות, שהצליחו למנוע חדירה של גל שני ושלישי של מאות מחבלים לתוך שדרות. לוחמי חטיבת גולני נלחמו באזור "מוזאון המים", וכוחות נוספים פעלו סמוך לאנדרטת "חץ שחור" ליד קיבוץ מפלסים. על פי התחקיר, מאות המחבלים שנבלמו תכננו לבצע טבח המוני בשדרות וחלקם היה אמור לנוע צפונה לערים במרכז הארץ.
צה"ל על הלקחים מהקרב בשדרות
על אף הקרבה לרצועת עזה, העיר שדרות לא הייתה ערוכה לחדירת מחבלים. בשלב כלשהו כוחות רבים מהנדרש הגיעו לעיר, בהם חיילים שהיו יכולים לעזור בהגנה על יישובי העוטף והמוצבים על הגבול. בתחקיר עלה כי צה"ל סיפק התרעה באיחור של חצי שעה, פרק זמן בו יכלו כוחות ההגנה המקומיים להיערך להתקפה.
המסקנות שהפיקו בצבא:
1. יש להציב חלק ממתקני הקבע של האוגדה המרחבית בצמתים מרכזיים, כדי למנוע אפשרות של חדירה מהירה ומסיבית של אויב לתוך הארץ.
2. יש לייצר מערכת פיקוד ושליטה אחידה המסנכרנת בין הדרגים השונים, על מנת לשלוט בכוחות הרבים שמגיעים לגזרות.
3. במידה והייתה מועברת התראה על חדירת מחבלים לעיר כבר בתחילת האירועים היה אפשר לבצע חסימות בצמתים המרכזיים ובכניסה לעיר, וכך לסכל את המתקפה.
4. מערך האבטחה בעיר היה לא מספק - הן מבחינת כשירות כיתת הכוננות וממלאי התפקידים, הן במרכיבי הביטחון והן בציוד: לא היו לחברי כיתת הכוננות נשקים ארוכים לחברי כיתת הכוננות, לא היה תיק הגנה לעיר, פתיחת המיגוניות כשלה וכיתת הכוננות לא עברה תרגול לפחות שנתיים בתקופה שלפני הטבח. היה נדרש מהחטיבה וממערך האבטחה בעיר לקיים מנגנונים אפקטיביים וטובים יותר ולקיים הערכת כשירות לכיתת הכוננות.
5. יש לייצר תכניות מסונכרנות בין צה"ל למשטרת ישראל באירועי חירום - הן בבידוד וארגון המרחב, והן בהפעלת יחידות משטרתיות ליישובים וערים.
6. לא הוקם חפ"ק (חדר פיקוד קדמי) משותף בין כוח צה"ל האחראי על העיר לבין משטרת ישראל ומג"ב. התיאומים בין הכוחות נעשו באמצעות יוזמות מפקדים בשטח והגדרת אחריות מרחבי, דבר שהוביל למקרי ירי דו צדדי שבחלקם היו נפגעים. רק בשמונה באוקטובר הוקם
חמ"ל משותף.
7. ההודעה על חדירת המחבלים הועברה לתושבי העיר דרך מוקד העירייה. תושבי העיר ברובם דתיים ומסורתיים, ולכן רבים מהם לא ידעו על חדירת המחבלים. צה"ל נדרש להטמיע סוגי אזעקות שונים או כריזה המבדילים בין ירי רקטי לבין חדירה לעיר.
תגובתו של ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, לתחקיר צה"ל על אירועי 7/10 בשדרות:
"העיר שדרות כולה כואבת את כאבן של משפחות הנרצחים והחללים מהעיר שדרות ואלו שנרצחו בעירנו. תחקיר צה"ל מראה את מה שכבר ידענו, שלצערנו לא קיבלנו התראה לחדירת המחבלים לכיווננו ורק כשכבר היו בעיר, גילינו על הימצאותם. גבורתם של חיילים, שוטרים, אנשי ביטחון, חברי כיתת הכוננות ואזרחים מנעה אסון כבד יותר. העיר שדרות שילמה מחיר כבד בדמות 73 מתושבי העיר, אורחיה, חיילים ושוטרים שנרצחו ב-7/10 ובימים שלאחר מכן.
"בשנה וחצי האחרונות עיריית שדרות פעלה רבות בשיתוף המדינה וצה"ל לתיגבור מרכיבי הביטחון בעיר, בתקווה שלא יהיה בהם שימוש. עם זאת, חשוב להדגיש, כי חלק מהלקחים טרם הוטמעו ולא ניתן מענה לכל הצרכים הצבאיים שעלו ואנו קוראים לצה"ל ולממשלה להשלים את המענים.
"עיריית שדרות שדרגה משמעותית את מערך הביטחון שלה עם אגף חדש, יחידת ביטחון עירונית ומרכיבים נוספים כמענה משלים למענה הצבאי. אני מודה לאל"מ ניתאי עוקשי ולצוותו על ביצוע התחקיר. שוב, תנחומיי למשפחות השכולות, איחולי החלמה לפצועים, תפילה לשובם של כלל החטופים במהרה ותקווה להכרעת אויבינו וחזרתם של לוחמי צה"ל בשלום".
