חמאס מצוי בקשיים כלכליים ומתקשה לשלם לפעיליו. כך דווח היום (חמישי) בעיתון האמריקני הוול סטריט ג'ורנל. ניתוק זרם הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה על ידי ישראל מנע מחמאס להשתלט על חלק מהתרומות ולמכור אותן למימון פעילותו. כך על פי בכירים ערבים, ישראלים ומערביים.
חידוש התקיפות הישראליות ברצועה הביא לחיסולם של בכירי חמאס שהחזיקו בתפקידים משמעותיים בהפצת כספים בין אנשי הארגון והחבאת מזומנים, כך על פי בכירי מודיעין ערביים.
בשבועות האחרונים, צה"ל קיבל אחריות על חיסול חלפן כספים שהיה איש מפתח במימון הטרור של חמאס, וגם מספר פקידים פוליטיים בארגון - בזה אחר זה. מהלכים שהפעילו לחץ על ארגון הטרור.
רבים מהעובדים בממשלת חמאס בעזה הפסיקו לקבל את משכורותיהם, ורבים מרבי המחבלים והאישים הפוליטיים בחמאס קיבלו רק מחצית ממשכורתם באמצע חודש רמדאן, כך על פי בכירי מודיעין. מחבלים זוטרים יותר בארגון קיבלו בין 200-300 דולר בחודש, הוסיפו הבכירים.
המחסור בכספים יוצר קשיים בכלכלת המזומנים של חמאס, על פי הדיווח, ומאותת על העמקת השיבושים בארגון, שמתמודד עם החרפת תקיפות צה"ל.
"גם אם הם יושבים על סכום כסף גדול, היכולת של חמאס להפיץ אותו מוגבלת מאוד כעת", אמר אייל עופר, חוקר מודיעין ממקורות גלויים שעוסק בכלכלת עזה, לוול סטריט ג'ורנל. על פי עופר, שיטת התשלום הקבועה של חמאס הייתה העברת מזומן באמצעות שליח או דרך נקודות הפצה - ושתי השיטות הללו הפכו למטרות קלות עבור כוחות צה"ל. "שני הדברים הללו ימשכו תשומת לב", הסביר.
בוול סטריט ג'ורנל ציינו כי חמאס לא מסר תגובה על הדיווח. לפני המלחמה, קיבל הארגון 15 מיליון דולרים מקטר מדי חודש, ונוסף על כך אסף סכום של כ-500 מיליון דולרים מתרומות שנאספו ממדינות מערב אפריקה, דרום אסיה ובריטניה - רוב הסכום הזה, כך על פי בכירים ערבים ומערביים - מוחזק בטורקיה.
חמאס השתמש בזרם הסיוע ההומניטרי שהוכנס בעבר לרצועה כמקור הכנסה. על פי בכירים ערבים, ישראלים ומערביים, הארגון גבה מיסים על הסחורה, גבה מכסים ממשאיות במחסומים ומכר מחדש מוצרי תרומות. חמאס גם השתמש בכספו בחו"ל כדי לקנות סיוע הומניטרי, אותו מכר בשטח הרצועה - ו"הפך" אותו מחדש למזומן.
גם עם שיטות אלה, חמאס התקרב למשבר כלכלי לפני הפסקת האש שהחלה בינואר, והביאה להכנסת מצבור מחודש של סיוע לרצועה, אך ישראל עצרה מחדש את זרם הסחורות בחודש מארס.
כ"ץ: נערכים להחזיר את הסיוע לרצועה "עם חברות אזרחיות"
שר הביטחון ישראל כ"ץ הבהיר אתמול את עמדתו בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה, לאחר שפרסם הודעה שעוררה ביקורות בנוגע לסיוע - ראשונה בנושא מאז כניסתו לתפקיד שר הביטחון. בהודעה המקורית כתב כי מדיניות ישראל בעזה כוללת "עצירת הסיוע ההומניטרי ויצירת תשתית לחלוקה באמצעות חברות אזרחיות בהמשך" - ניסוח שיכול היה להתפרש כהכנות להכנסת סיוע בעתיד הקרוב.
בהבהרה כתב כ"ץ: "לא עומד להיכנס שום סיוע הומניטרי לעזה ומניעת הסיוע ההומניטרי לעזה הוא אחד מכלי הלחץ המרכזיים שמונע מהחמאס שימוש באמצעי הזה מול האוכלוסייה".
בהבהרתו הדגיש כ"ץ כי "אף אחד לא עומד במציאות הנוכחית להכניס שום סיוע הומניטרי לעזה ולא נערכים להכניס שום סיוע מסוג זה". לדבריו, ההתייחסות בהודעתו המקורית הייתה לעתיד, וכוונתו הייתה לבנות "את מנגנון השימוש בחברות האזרחיות ככלי שלא יאפשר לחמאס גישה לנושא גם בעתיד".
בין ההודעות שפרסם כ"ץ, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, הביע התנגדות חריפה לאפשרות של הכנסת סיוע לעזה: "כל עוד החטופים שלנו נמקים במנהרות, אין שום סיבה שלעזה ייכנס גרם אחד של מזון או סיוע כלשהו". הוא הדגיש כי "הפסקת הסיוע היא אחד ממנופי הלחץ המרכזיים על חמאס, והחזרתו לפני שחמאס ירד על הברכיים ושחרר את כל חטופינו תהיה טעות היסטורית".
משפחת אהל, שבנם אלון נמצא בשבי החמאס, פנתה לשר הביטחון והדגישה כי "אלון פצוע קשה. איבד את עינו מהשבעה באוקטובר עם רסיסים בכל הגוף". לדבריהם, "התנאי היחידי להכנסת סיוע הומניטרי צריך להיות פינוי פצועים לבתי חולים. אין דין בינלאומי שמותיר להחזיק פצועים ללא פינוי לבתי חולים".
מטה המשפחות להחזרת החטופים מתח ביקורת חריפה על הצהרות שר הביטחון: "הרבה מילים והבטחות ריקות לא יצליחו להסתיר את האמת המרה - תכנית כ"ץ היא אשליה. הבטיחו שהחטופים לפני הכל. בפועל, ישראל בוחרת בתפיסת שטחים לפני חטופים".
המטה קרא לפיתרון אחר: "אי אפשר להמשיך במלחמה ובמקביל לשחרר את כל החטופים והחטופות. ישנו פיתרון אחד מתבקש וישים והוא שחרורם של כלל החטופים בפעימה אחת במסגרת הסכם, גם במחיר סיומה של המלחמה".
