שלושה מוצרי מזון בסיסיים חסרים במחסני החירום, כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). מטעמי ביטחון המדינה הדוח לא מפרט באלו מוצרים מדובר.
עוד עולה מהדוח שחיטה שאוחסנה במחסני החירום נשמרה בתנאים לא מספקים ובחלקה הייתה נגועה בחרקים ובפסולת יונים. למשרד החקלאות אין תמונת מצב מעודכנת על היקף החיטה הנגועה. גם במספוא נמצא מחסור של מרכיבים מהותיים.
על פי מבקר המדינה, הסמכות בתחום המזון בחירום במדינה מפוזרת במספר גופים ממשלתיים, העיקריים הם משרד החקלאות (תוצרת טרייה ומזון מן החי) ומשרד הכלכלה (דגנים ועוד מוצרים מיובאים). זאת בניגוד למדינות כמו יפן, סינגפור, שוויץ, איחוד האמירויות, אירלנד ובריטניה שבהן חוקקו חוקים ומינו גוף מיוחד לטיפול בתחום המזון בחירום.
מדיניות ממשלתית פגעה בביטחון המדינה
המבקר קובע כי המדיניות הממשלתית בענף החקלאות בעשור שקדם לפרוץ המלחמה גרמה להיחלשותו ופגעה בביטחון המזון במדינה. אספקת המזון במדינה המבוססת על יבוא גדלה בעשור האחרון ב- 16% לעומת גידול של 1.5% בלבד באספקת מזון בייצור מקומי. יותר מ- 90% מהדגנים שנצרכו במדינה מקורם ביבוא. ישראל ממוקמת במקום 149 מתוך 169 מדינות בדירוג התלות ביבוא דגנים בשנת 2020.
בביקורת שנערכה במהלך החודשים ינואר עד אוקטובר 2024 נמצא כי למשרד הכלכלה שאמון על מפעלים חיוניים בתחום המזון היו חסרות התקשרויות עם אספקה של חלק ממוצרי המזון המאוחסנים במחסני החירום. עוד נמצא כי מפעלי המזון החיוניים אינם מוכנים לחירום, כ-12% מהם אינם ממוגנים ואין להם תוכניות עבודה מוסדרות לשעת חירום.
המבקר ממליץ שמשרד החקלאות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים בהם, המל"ל, רח"ל (רשות החירום הלאומית), משרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד האוצר ופיקוד העורף יסיימו את גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון ויפעלו לאישורה בממשלה.
תגובת משרד החקלאות לדוח המבקר
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: משרד החקלאות וביטחון המזון פועל בשנים האחרונות לחזק את החקלאות המקומית, לאפשר לה תחרות הוגנת אל מול היבוא ופועל להוזלת גורמי הייצור והסרת חסמים, ביניהם הוזלת מחיר המים והגדלת מכסות העובדים הזרים. מדיניות זו מהווה שינוי כיוון ממדיניות הממשלה בשנים האחרונות, אשר החלישה את ענף החקלאות המקומי והעמידה מולו תחרות בלתי הוגנת, ללא תמיכה ממשלתית מתבקשת, כנהוג באירופה. תמיכות לענפים השונים שנחשפו ליבוא הובטחו לחקלאים, אך האוצר מעולם לא העמיד את התקציב הנדרש להן.
הבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל בעיתות חירום מצוי בליבת העשייה של המשרד ומהווה עוגן אסטרטגי בפעולתו, מתוך הבנה כי הבטחת אספקת מזון סדירה ורציפה בשגרה ובחירום מהווה מטרה לאומית עליונה וזאת לאחר שנים שנושא זה, הוזנח באופן משמעותי כתוצאה מחילופי ממשלות ואי גיבוש מדיניות אשר פועלת בראש ובראשונה לעמוד ביעדים העומדים בבסיסו של הדוח האמור.
בתוך כך, קידם המשרד שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו - כחלק ממהלך זה, גיבש המשרד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת טווח.
התוכנית שמה לה למטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף פעולה חוצה ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.
מעבר לתוכנית לביטחון מזון וכחלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035 במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.
לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום.
במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בנוסף בזמן המלחמה עדכנה רח"ל את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.
בנוסף, יזם המשרד חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות.
פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הינם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אלו נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות.
