חודש נובמבר גדוש בסיילים מכל עבר - יום הרווקים הסיני, סייבר מאנדיי, בלאק פריידיי ושלל מבצעים והנחות שמושכים מיליוני צרכנים לאתרי הקניות ברשת. אלא שבמקביל להזדמנויות לחסוך כסף, מתרבות גם ההזדמנויות של עברייני הרשת לעקוץ את הקונים. השנה, כך מתברר, האיום גדל משמעותית - בין היתר בגלל הבינה המלאכותית, שהפכה את מלאכת ההונאה למהירה ונגישה הרבה יותר.
ראש מערך הגנה במערך הסייבר הלאומי, אוהד משולם, הסביר בריאיון לתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב' כי השנה נרשמה עלייה של 41% בהונאות, באתרים מתחזים ובקמפיינים של פישינג לעומת שנים קודמות. לדבריו, מערך הסייבר הלאומי טיפל השנה בכמעט 90 אלף קמפיינים של פישינג ובפניות של אזרחים שנפגעו.
אחד השינויים המרכזיים שמסבירים את העלייה הוא כניסתה של הבינה המלאכותית לתחום ההונאות. אם בעבר הקמת אתר מתחזה, שנראה ומתפקד בדיוק כמו אתר קניות מוכר, הייתה דורשת כ-16 שעות עבודה, כיום אפשר לעשות זאת בתוך חמש דקות בלבד.
לדברי משולם, גם רמת המיומנות הטכנית שנדרשת מהעבריינים ירדה משמעותית: "היום לא צריך להיות בעל רמה טכנית גבוהה. אפשר פשוט לבקש מהצ'אט שיבנה לו, והוא פשוט יבנה לו אתר שיתפקד כמו האתר האמיתי".
המשמעות היא שהונאות הרשת הפכו לנגישות יותר עבור עבריינים, ובמקביל גם לקשות יותר לזיהוי עבור הצרכנים. כשנשאל כיצד אפשר לזהות אתר מתחזה שנראה בדיוק כמו אתר הקניות המקורי, השיב משולם באופן חד-משמעי: "אי אפשר לדעת. היום. את פשוט לא יכולה לדעת".
אבל זה לא אומר שצריך להפסיק לקנות באינטרנט. משולם מדגיש כי אפשר להמשיך ליהנות מהמבצעים, כל עוד מקפידים על כמה כללי זהירות בסיסיים.
הכלל הראשון, לדבריו, הוא לא להקליק על לינקים, ולהימנע מכניסה לאתרי קניות דרך קישורים שנשלחים בהודעות - גם אם הם מגיעים מאנשים מוכרים. חשוב להפעיל שיקול דעת ולשאול את עצמנו שאלות: למה ההודעה הזאת הגיעה אליי? מי שלח אותה? האם המחיר שמציעים לי הגיוני, או שמנסים לפתות אותי להיכנס לאתר מסוים? בעבר ההמלצה הייתה להיזהר בעיקר מקישורים שמגיעים מאנשים לא מוכרים, אבל כיום גם הודעה שמגיעה מאדם קרוב אינה בהכרח בטוחה.
"דודה מרים ששולחת את הלינק - אתה מכיר אולי את דודה מרים, אבל היא מקבלת את זה ממישהו שהיא לא באמת מכירה. וככה הדבר הזה תופס תאוצה", הסביר משולם. אז מה עושים אם מקבלים קישור לאתר שנראה מפתה? במקום ללחוץ עליו, מומלץ להקליד בעצמנו את שם האתר בשורת הכתובת בדפדפן או לחפש אותו בגוגל ולהיכנס אליו משם. כך מצמצמים משמעותית את הסיכון להגיע לאתר מתחזה.
הכלל השני נוגע לאופן התשלום - לא מוסרים פרטי אשראי לכל אתר! משולם ממליץ להימנע מהקלדת פרטי כרטיס האשראי ישירות באתרי הקניות, גם כאשר מדובר באתר שנראה אמין. לדבריו, אתרים עשויים להפנות את הגולשים לשירותים ואתרים נוספים, שלא כולם בהכרח נבדקו באותה רמת אבטחה.
במקום זאת, הוא ממליץ להשתמש בשירותי תשלום מאובטחים ומוכרים, כמו פייפאל, גוגל פיי ואפל פיי, כך שפרטי האשראי יועברו לשירות התשלום ולא לאתר הקניות עצמו. בנוסף, אם כבר הזנתם את פרטי האשראי באתר, מומלץ שלא לשמור אותם בו.
כלל נוסף שמדגיש משולם הוא הפעלת אימות דו-שלבי בכל שירות שמאפשר זאת, בהם וואטסאפ ופייסבוק. מדובר בשכבת הגנה נוספת שיכולה לסייע בהגנה על החשבונות האישיים.
בסופו של דבר, לא צריך לוותר על ההנחות ועל הקניות ברשת, אבל כדאי להגיע אליהן מוכנים. הבינה המלאכותית מאפשרת להקים אתרי הונאה בתוך דקות, ולכן גם צרכנים זהירים עלולים להיתקל בהם. כפי שסיכם משולם, כדאי להניח שבמהלך החודש ניתקל לפחות באתר מתחזה אחד - ולהקפיד על כללי הזהירות בהתאם.
