אחרי כמעט שנה של דיונים, יגיעו השבוע משרד הבריאות ונציגי תעשיית המזון לקו הסיום בקרב על הסוכר. הצדדים צפויים להחליט על הנוסחאות שיקבעו כמה ואילו מוצרי מזון יקבלו אזהרה בולטת על כך שיש בהם יותר מדי סוכר. זהו קרב על מיליארדים, וכל גרם קובע. בתעשייה רוכבים על הפחד הכי עמוק של משרד הבריאות: שקביעת רף מחמיר מדי תביא לאדישות צרכנית, וינסו להמתיק את הגזרה.
צילום: משה שי, פלאש 90
הנה משהו דרמטי שקרה השבוע במסגרת הבחירות בארה״ב שלא קשור בשום צורה לדונלד טראמפ. תושבי ארבע ערים, הגדולה שבהן סן פרנסיסקו, החליטו להטיל על משקאות ממותקים מס סוכר בגובה של חמישה סנט לכל 30 מ״ל משקה. בכך, הצטרפו ארבע הערים האלה לפילדלפיה ולברקלי שבקליפורניה, שכבר עשו זאת בשנתיים האחרונות. וזה לא נעצר בהן. הצבעות דומות צפויות להיערך בערים שונות בארצות הברית בחודשים הקרובים, ובכולן משקיעה תעשיית המשקאות האמריקנית מיליוני דולרים בניסיון לבלום את הסחף. המלחמה בסוכר נובעת מהרצון להקטין את צריכתו ולהילחם במגיפת הסוכרת. למה סומנו דווקא המשקאות הממותקים? משום שחלק הארי של הסוכר המוסף שאנחנו צורכים מגיע מהמשקאות האלה (אגב, לא רק המשקאות התוססים, אלא גם מיצי הפירות). וזה נכון לא רק לארצות הברית, אלא גם לישראל, כפי שאפשר לראות מהגרף הזה של משרד הבריאות:
חברות המשקאות הישראליות, ובראשן קוקה קולה השולטת בקרוב למחצית השוק, יכולות להיות רגועות. שר הבריאות יעקב ליצמן הצהיר השנה בקולו כי לא יטיל מס סוכר, מחשש שזה יפגע בעיקר בשכבות החלשות.
ואף על פי כן, ממש בקרוב, ייתכן שאפילו בסוף השבוע הקרוב, יודיע משרד הבריאות על יציאתה לדרך של מהפכת מזון לא פחות קטנה. למעשה, זו מהפכה שתוכל להוות בקלות את בסיס להטלת מס עתידית על סוכר או על משקאות ממותקים. זאת, אם מתישהו יגיעו פוליטיקאים שיעזו לצאת למלחמה מול החברות החזקות במשק.
משרד הבריאות יחייב את חברות המזון לסמן כמה סוכר יש במוצרים
ביום חמישי האחרון, בזמן שתשומת הלב התקשורתית היתה במקום אחר לגמרי, נפגשה ההנהלה הבכירה של משרד הבריאות עם נציגי תעשיית המזון הישראלית בשביל להתחיל לסכם את הפרטים הקטנים של המהפכה. כבר עתה ברור שהיא תכלול שני חלקים עיקריים.
ראשית, המשרד יציב לחברות המזון יעדים לאומיים להפחתת סוכר. המספרים הסופיים אינם סגורים, וגם לא פרק הזמן שבו התהליך הזה אמור להימשך, אבל זה יקרה. בתעשייה היו מעוניינים שתהליך הפחתת הסוכר יהיה כמה שיותר הדרגתי, ושיארך אפילו עשור שלם. אולם במשרד הבריאות מעוניינים בפרק זמן קצר בהרבה, למשל, שלוש שנים.
כך או אחרת, התהליך יהיה וולונטרי: משרד הבריאות לא יטיל שום סנקציה על חברות מזון שלא יעמדו ביעדי הפחתת הסוכר האלה. אבל הציפיה היא שחברות המזון הגדולות יישרו קו עם היעדים ויפעלו בהתאם. מנין האופטימיות? פה נכנס החלק השני של המהפכה לתמונה - המקל, אם תרצו.
משרד הבריאות צפוי לחייב את חברות המזון לסמן את המוצרים שלהן - ולא בצורה עמומה - כך שהצרכנים ידעו בדיוק כמה סוכר הם אוכלים. הסימון הראשון יוכנס לטבלת הערכים התזונתיים שבגב האריזה, ויכלול את מספר כפיות הסוכר שיש בפריט המזון. נוסף עליו, מבקשים במשרד לחייב את חברות המזון להטביע בחזית האריזה סימון חיובי או שלילי. אם יש במוצר סוכר מוסף מעבר לרף מסוים, הוא יקבל סימון אזהרה אדום, כדי שהצרכנים ידעו שיש בו כמות סוכר לא בריאה (כך גם לגבי רמה גבוהה מדי של נתרן או של שומן רווי). בד בבד, אם המוצר יעמוד בסטנדרטים הבריאותיים שיגדיר המשרד, הוא יקבל סימון חיובי - ירוק - בשביל שהצרכנים ידעו שהוא בריא.
ועדת המזון שהקים משרד הבריאות בשנה האחרונה יצרה אווירה ציבורית שהביאה את תעשיית המזון בישראל להבין שהתהליך הזה בלתי נמנע. ולכן, החליטו בתעשייה לשתף פעולה עם המשרד. מנגד, במשרד הבריאות הבינו שאי אפשר לבצע מהלך כוחני מדי, ועכשיו מנסים שני הצדדים לסגור את הפרטים הקטנים. בדיוק שם, בפרטים הקטנים האלה, עשויה המהפכה להצליח - או להיכשל. ובדיוק שם יכול משרד הבריאות לצאת מנצח, לטובת האינטרס הציבורי, או רופס ונכנע לאינטרס המסחרי.
חברות המזון ינסו להשיג נוסחה כמה שיותר נוחה
מה הכוונה בפרטים הקטנים? מדובר בנוסחה שתקבע איזה מוצר יזכה לסימון שלילי ואיזה לא. כלומר, כמה סוכר מוסף צריך שיהיה במוצר כלשהו בשביל שמשרד הבריאות יחשיב אותו בתור מוצר "לא בריא" המחייב את אזהרת הציבור.
במשרד מעוניינים ברף כמה שיותר מחמיר, אבל גם מבינים שרף מחמיר מדי עלול להביא לסימון מוצרים רבים מדי ולפגיעה באפקט תמרורי האזהרה. לכן, שוקדים בימים אלה במשרד על הנוסחה האופטימלית, ונעזרים בלקחי רפורמה דומה שנעשתה בצ׳ילה. שם, כפתה הממשלה על חברות המזון לסמן את המוצרים במדבקות אזהרה שחורות, גדולות ובולטות. הרף היה מחמיר מאוד, והתוצאה היתה בהתאם: שינוי בהרכבם של כ-1,500 מוצרי מזון בתוך חודשים ספורים.
צילום: AP
בישראל זה לא ייראה כך. הסימון עצמו לא מתוכנן להיות כה בולט, וגם הנוסחה צפויה להיות עדינה בהרבה ותיעשה בהדרגה.
בשלב הראשון, יסומנו רק מוצרים בעלי שיעור גבוה יחסית של סוכר. בין 25 אחוזים, 20 או 15 - על כך מתנהל כרגע הוויכוח. יהיה המספר שייקבע אשר יהיה, התוכנית המתגבשת קובעת שבתוך שנה או שנתיים יסומנו גם מוצרים עם שיעורי סוכר נמוכים יותר. חברות שלא יפחיתו עד אז את רמת הסוכר במוצריהן יגלו פתאום שהן חייבות להתחיל לסמן אריזות בתמרורים ולהזהיר את הצרכנים.
אם הסימון לא ישנה את הרגלי הצריכה, יגיע הזמן למס סוכר
האם סימון המוצרים יביא להורדת אחוז הסוכר ולצמצום היקף צריכתו? האם הוא יבלום את הגידול בשיעור הילדים הישראלים שסובלים מהשמנת יתר וסוכרת? כאן אנחנו כבר חורגים מהמישור הכלכלי-פוליטי ועוברים למישור הפסיכולוגי-שיווקי. האם האזהרות הבולטות על חפיסות הסיגריות גרמו לאנשים לעשן פחות, או גרמו לאנשים שלא להתחיל לעשן?
גם אם התשובה לשאלה הזו אינה ברורה, שני דברים אחרים ברורים מאוד. ראשית, תהיו בטוחים שחברות המזון ישתמשו בסימון החיובי כאלמנט שיווקי. כלומר, מוצרים שיעמדו בדרישות של משרד הבריאות ויזכו לסימון ירוק יקבלו הבלטה שיווקית על ידי חברות המזון, וזה בדיוק מה שמשרד הבריאות מעוניין בו.
ושנית, והנה אנחנו חוזרים למה שהתחלנו בו, אם המהלך הזה יתברר בעתיד כמהלך כושל, כלומר אם יתברר שהצרכנים אדישים לחלוטין לסימון המוצרים ולכן אין לחברות המזון שום תמריץ להפחית את הסוכר, הממשלה תוכל להשתמש בסימון המוצרים בשביל לעבור לשלב הבא.
והשלב הזה עשוי להיות הטלת מס סוכר. אחרי הכל, אם כבר סימנו את המוצרים שיש בהם הרבה יותר מדי סוכר, זה ממש לא מסובך להטיל עליהם מס. וזו החרב האמיתית שתלויה מעל ראשה של תעשיית המזון הישראלית. וראשיה יודעים זאת. הם יודעים ששעת המבחן האמיתית שלהם מתחילה, ושזה התפקיד שלהם להפחית את הסוכר במזון שלנו, אפילו אם הצרכנים עצמם מעדיפים שהוא יהיה מתוק יותר.
בכל מקרה, אחרי פרסום ההמלצות האלה, משרד הבריאות צפוי להעמיד אותן להערות הציבור. אם הסיפור הזה חשוב לכם ומפריע לכם, ואם תחשבו שמשרד הבריאות התקפל יותר מדי מול תעשיית המזון, זה יהיה השלב שבו תוכלו להשמיע את עמדתכם.
