השיפור בתוחלת העוני של המשפחות בישראל דילג על המגזר החרדי. כך, עולה מדו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2016. שיעור העוני בקרב משפחות בישראל ירד מ-19.1% ל-18.6% ו-14.1 אלף משפחות עלו מעל לקו העוני. אך במגזר החרדי תוחלת העוני דווקא עלתה מ-44.6% ל-45.1%. חלקן של המשפחות העניות החרדיות מתוך כלל המשפחות העניות אף מגיע ל־15%, שיעור גדול בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה.
מדוע גם כאשר מדד העוני יורד, שיעור המשפחות העניות באוכלוסיה החרדית ממשיך לעלות? משום שבין שיעור העוני לשיעור התעסוקה בחברה החרדית יש קשר הדוק. נכון להיום, 63% מהנשים החרדיות ורק כ-50% מהגברים החרדים משתתפים בשוק התעסוקה. ב-15 השנים האחרונות היתה עלייה חדה בשיעור החרדים שנכנסו לשוק העבודה, אך לאחרונה העלייה נבלמה ואף התרחשה ירידה קלה בשיעורם בשוק העבודה. האחוז הנמוך של החרדים העובדים משפיע לא רק על מדד העוני של החברה החרדית עצמה, אלא הוא משפיע גם על הכיס של כל אחד מאיתנו. כשפחות חרדים עובדים יש פחות צריכה, פחות מסים ופחות שירותים חברתיים. על פי דו"ח של בנק ישראל, שיעור תעסוקה גבוה אצל החרדים יוסיף למשק עוד 50 מליארד שקל.
אז למה חצי מהגברים החרדים לא עובדים?
אפשר לחלק את 50% מהגברים החרדים שאינם נמצאים בשוק העבודה לשני חלקים. 25% הראשונים הם אלו שלא עובדים מתוך אידאולוגיה. הם בחרו בלימוד התורה הקדושה כדרך חיים. אותם יהודים יראי שמים ועובדי ה' מוכנים לחיות חיי עוני ומחסור והעיקר לחיות חיים שכל כולם לימוד תורה.
החלק השני, לעומת זאת, הם חרדים שאמנם לא עובדים אבל יש להם נכונות להיכנס לשוק העבודה. הגברים הללו עשויים להעלות את אחוז התעסוקה החרדית.
איך גורמים להם להשתלב בשוק העבודה?
ראשית, צריך להבין מי הם. מדובר באלפי גברים חרדים שלא עובדים כיום, רבים מהם גברים בני 25-28, נשואים ועם ילדים. המסלול האקדמי לא רלוונטי לרובם, מאחר שמעטים מסוגלים לפרנס משפחה בזמן שהם לומדים לתואר שנמשך ארבע שנים. רבים גם לא מצליחים לגשר על פערים שנצרו בשל מחסור בלימודי ליבה. התנגדות הרבנים ללימודים אקדמאים מקשה אף היא.
מדובר בכשל שוק מובנה, שהדרך לפתור אותו היא בעזרת הכשרות מקצועיות טובות, שיאפשרו לחרדים להשתלב בעבודות שיעזרו להם להיחלץ ממעגל העוני. צריך הכשרות לעבודות שמצד אחד יעודדו את החרדים לצאת לעבודה על אף שזה נוגד את הקונצנזוס בחברה החרדית, שדוגלת בלימודי תורה כערך עליון, אך מצד שני גם יאפשרו להם לשמור על אורך החיים החרדי.
המקצועות בענף ההייטק עונים על קריטריונים אלו. למרות מראית העין והבאזז בתקשורת, החרדים לא נוהרים להייטק. ההשתתפות שלהם בענף מזערית. כיום יש בסך הכל 5,000 אנשי הייטק חרדים, מתוכן 3,000 נשים בודקות תוכנה, 1,300 נשים מתכנתות ורק 700 גברים מתכנתים. חלק קטן מאוד מהגברים הם מהנדסים בוגרי תואר ראשון, רובם הם בוגרי הכשרות.
לפי נתונים של רשות החדשנות, יש בישראל מחסור של 10 אלף מתכנתים. כלומר, השוק צמא לידיים עובדות והחרדים יכולים לענות על הצורך הזה. למעסיקים יש אמנם חלק מהותי וצריך לעודד אותם להעסיק חרדים, אך תפקיד ההכשרות חשוב לא פחות. הכשרות נכונות, שילמדו תכנות ויעזרו לחרדים לגשר מעל פערי האנגלית והמתמטיקה, יוכלו לספק את המחסור של השוק. ומכך, כולם יצאו נשכרים. הגברים החרדים יוכלו לפרנס בכבוד את משפחתם, ואילו מדינת ישראל תיהנה מעוד ידיים עובדות.
איציק קרומבי הוא מנהל מרכז היזמות ביזמקס וראש תחום הייטק בקרן ק.מ.ח (קידום מקצועי חרדי)
