כשרואים את מדינות העולם מטילות סנקציות כלכליות על רוסיה באיטיות ובהדרגה, נשאלת השאלה - למה לא לנקוט בשיטה תוקפנית ומהירה יותר? התשובה הקצרה היא שהכלכלה העולמית, ובפרט הכלכלה האירופית, כרוכה מאוד בכלכלה הרוסית, ולהיפך.
עד כמה אירופה תלויה ברוסיה? @amsterdamski2 מסביר ב-#חדשותהערב למה העולם המערבי כל כך מהסס להחריף את העיצומים pic.twitter.com/D5SC2ANB1S
— כאן חדשות (@kann_news) February 27, 2022
רוסיה מייצאת המון גז, נפט ופחם. ייצוא הדלקים האלו מהווה 50% מהכלכלה הרוסית, ואם מסתכלים על הכלכלה הגלובלית – הוא מהווה כ-11% מכלל ייצוא הדלקים העולמי. רוסיה היא יצואנית הדלקים מספר אחת בעולם, לפני איחוד האמירויות, ארצות הברית וסעודיה. היא עד כדי כך גדולה בתחום האנרגיה.
מהצד השני, הלקוחה הגדולה ביותר של הדלקים שיוצאים מרוסיה היא סין. בייג'ינג קונה כמעט חמישית מכלל ייצוא הדלקים של רוסיה. זה ממחיש את התלות של רוסיה בסין. אבל גם ההיפך הוא הנכון. 12% מהדלקים שסין צורכת מגיעים מרוסיה, כלומר: סין חייבת את רוסיה לפעילות הכלכלית שלה. אם רוסיה תסגור את הברז, הכלכלה הסינית תיכנס למיתון רציני. לכן הקשר בין סין ורוסיה הוא קשר שלא ייפרם בקלות.
באירופה התמונה אפילו קיצונית יותר. עבור חלק גדול מאוד מהמדינות ביבשת, הדלקים שמגיעים מרוסיה הם מרבית הדלקים שהן צורכות. המצב נכון במיוחד למדינות מזרח וצפון אירופה.
וצריך לשים לב גם לעיתוי הספציפי של המלחמה. אנחנו בחורף, נורא קר באירופה. מאגרי הגז ביבשת מדולדלים, בין השאר כי האירופים התחילו לעבור בכלל לאנרגיה מתחדשת, ובקיץ האחרון לא הייתה מספיק רוח והם שרפו יותר מהגז שהיה להם במאגרים, ועכשיו המאגרים חצי ריקים. בקיצור, פוטין ידע שהאירופים יהיו תלויים בגז שלו בחורף הזה, והימר על כל הקופה.
עכשיו השאלה היא אם האירופים יהיו מוכנים להחמיר את הסנקציות ולמנוע מהרוסים למכור להם גז, בידיעה שזה יפגע גם בהם, עמוקות. בינתיים אנחנו רואים שזה לא קורה. כל הסנקציות שהוטלו בינתיים נבחרו בקפידה כדי להשאיר את סקטור הגז, הנפט והפחם מחוץ לתמונה. אחרי הכול, גם באירופה יודעים שהם ופוטין תלויים זה בזה, ובינתיים מעדיפים את זה על פני להיות תלויים זה לצד זה.
מטוסים, אוליגרכים ואירוויזיון: העונשים שהמערב מטיל על רוסיה
כנראה שלא נראה על אדמת אוקראינה חיילים אמריקנים או בריטים בזמן הקרוב, אז איך בכל זאת המערב נלחם בפוטין? ככל שעוברים הימים, כך מחריפים העיצומים שהמערב מטיל על רוסיה, עיצומים שכמותם עדיין לא ראינו במקרים דומים בעבר.
המערב נלחם ברוסיה לא בנשקים אלא בסנקציות שמתרחבות בהדרגה - @michalresh מסכמת את כל העיצומים ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/J86rGpbSUP
— כאן חדשות (@kann_news) February 27, 2022
בסוף השבוע החליטו מנהיגי ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה להטיל עיצומים אישיים, ובהם גם הקפאת נכסים, על הנשיא פוטין ועל שר החוץ שלו סרגיי לברוב. אלה מצטרפים לעיצומים שהוטלו עוד קודם לכן על מאות פוליטיקאים ואוליגרכים רוסים, כמה מהם במעגל הקרוב ביותר לנשיא רוסיה.
פוטין למעשה עומד כעת באותה שורה עם נשיא סוריה בשאר אסד ונשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, גם עליהם הוטלו עיצומים אישיים. אבל לא רק פוטין, הכלכלה הרוסית כולה, במוקד של המערב. מנהיגי מדינות ה-ג'י 7 הכריזו על ניתוק של כמה בנקים רוסיים ממערכת הסליקה סוויפט – מהלך שהם לא ששו לעשות מהר כל כך – והקפיאו נכסים של הבנק הרוסי המרכזי בשטחן. כמה מדינות הטילו גם חסמי יצוא על מוצרי טכנולוגיה, וגם אסרו על חברות ממשלתיות רוסיות לגייס כספים בשטחן.
לאלה, נוספו עיצומים שנועדו לבודד פיזית את רוסיה משאר העולם: בצהריים הכריזו 16 מדינות כי לא יאפשרו לחברות רוסיות לטוס מעל שטחן, לפנות ערב הצטרפו אליהן כל מדינות האיחוד. ואם זה לא מספיק, בסוף השבוע ראינו גם הדחה של רוסיה מהאירוויזיון וגם מאירוח גמר ליגת האלופות, שהועבר לפריז, אולי ניסיון לפגוע גם במורל הלאומי הרוסי.
כל אלה אמורים להיות מנופי לחץ על האיש שרואה את חזון רוסיה הגדולה לנגד עיניו. האם זה יעבוד? זו השאלה הגדולה כרגע, ויידרש עוד זמן עד שנדע את התשובה.
