בכניסה לאזור התעשייה בעיר אשדוד קיימת קבוצה של יזמיות ויזמים שמנסים להמציא מחדש את הצלחת שלנו. הסטארט-אפים האלה הם חלק מחממת הפוד-טק "The Kitchen" – שותפות של יצרנית המזון "שטראוס" ורשות החדשנות הממשלתית. הסטארט-אפים האלו נחשפו בשבוע שעבר בכנס הפוד-טק והאגריטק הבין–לאומי שהחממה מארגנת, ויצאנו לבקר בשלושה מהם.
התחנה הראשונה היא "Mush Foods", שיוצרת בשר המבורגר היברידי שעשוי מ-50% בשר בקר טחון ו-50% מיצליום - תפטיר של פטריות (השורשים של הפטרייה). מדובר בפתרון לא מעובד. אין צורך לעבד את הסיבים מכיוון שלפטריה יש טקסטורה של בשר. בנוסף, מבחינת ערכים תזונתיים יש בהמבורגר חלבון שהוא חלבון מלא שמכיל את כל חומצות האמינו החיוניות בדיוק כמו בבשר.
"אני רוצה שאנשים יעברו להיות טבעוניים, אבל זה לא קורה בלחיצת כפתור. אני רוצה להביא באמצע אופציה נוספת, ואז המעבר מאנשים שאוכלים רק בשר לאנשים שלאט לאט מצליחים להפחית הוא קל יותר", אומר שלום דניאל, מייסד ומנכ"ל "Mush foods". וכשטועמים את ההמבורגר, אפשר לגלות שהוא באמת לא רע בכלל, ועבור הסולדים מפטריות – הן כמעט ולא מורגשות.
התחנה השנייה היא "Vanilla Vida", שהמטרה שלה היא להפוך את ישראל לאחת השחקניות הגדולות בעולם של ייצור וניל שמבוסס על אלמנטים טכנולוגיים. כיום בשוק, מחיר של ק"ג וניל הוא 300 דולר (!). מדובר באחד מחומרי הגלם היותר פופולריים בעולם, למרות ש-95% ממנו מגיע מחומר סינתטי – זיקוק של ונילין, מולקולה מנפט.
אורן זילברמן, מייסד ושותף של הסטארט-אפ, מספר כי וניל הוא גידול שקשה מאוד לגדל אותו. הוא גדל בסביבה טרופית ומצריך עבודה רבה, הן בחקלאות הן בייבוש חומר הגלם. הסטארט-אפ לוקח יכולות ונתונים ממקומות שונים בחקלאות, מה שגורם לווניל להניב יותר ובאיכות גבוהה יותר. בנוסף, הם מייצרים גם ליקר ודבש העשויים מווניל. טעם הווניל באופן מפתיע אצל "Vanilla Vida" מאוד עדין, בשונה מתמצית הווניל שכולנו מכירים.
זילברמן משתף שבשילוב של חקלאות ותעשייה התהליכים הם ארוכים יותר, וקשה לבצע תהליכים גדולים שמביאים אימפקט מהיר. לצד זאת הוא מניח כי בתוך עשור הווניל הטבעי יהיה הרבה יותר נגיש לצרכנים.
התחנה השלישית והאחרונה היא אצל חברת "אמאי חלבונים", שמטרתה היא להיפטר מהסוכר שנמצא באוכל שלנו. "אנחנו מייצרים חלבון שהוא חדש לגמרי. המוצר הראשון שלנו הוא החלבון הכי מתוק בעולם, שמחליף את הסוכר", מסביר לנו אילן סאמיש, מייסד ומנכ"ל החברה. לדבריו, החלבון שהם מייצרים הוא כל כך מתוק, שקילו של החלבון שלהם שווה לארבעה טון של סוכר. לכן, ביחידות המתקה הם יותר זולים מסוכר רגיל. לאחר טעימה הבחנו כי אין הבדל רב בטעם, ואפילו קיימת מתיקות יותר.
יצירת הרעיון ופיתוח הטכנולוגיה הראשונית הם השלבים הבסיסיים בחייו של כל סטארט-אפ. לאחר מכן מגיעים השלבים הלא פחות קשים: גיוס כספים, מציאת דרכים לגדול ובעיקר שכנוע השוק לקנות את המוצר. ידוע כי בענפי המזון והחקלאות האתגר הזה יכול להיות לא פשוט בכלל.
אמיר זיידמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחממת הפוד-טק של שטראוס, מסבירעל חשיבות הסטארט-אפים בתחום המזון: "האגרו והפוד-טק הם תחומים שנוגעים בכל אחד מאיתנו. בסוף זה ישפיע על כולנו, זה ישפיע גם על הצלחת שלנו וגם על הסביבה שאנחנו חיים בה ועל העולם".
בחממה של שטראוס פועלים היום 22 סטארט-אפים, המדינה השקיעה בהם כ-12 מיליון דולר ושטראוס השקיעה סכום נוסף של כ-42 מיליון דולר. החברות גייסו בסך הכול יותר מ-200 מיליון דולר. הסיבה ששטראוס רצתה לזכות במכרז לניהול החממה היא שמשתלם לה להיות המשקיעה הראשונה בטכנולוגיות שאולי יום אחד יניבו לה הזדמנויות עסקיות חדשות ויפתחו דלת לשווקים חדשים. אין ספק כי שותפות האינטרסים הזו יכולה לדחוף את ישראל להיות מעצמת טכנולוגיית מזון שמשפיעה על כל העולם.