במשרד האוצר מעדכנים כלפי מטה את תחזית הצמיחה של כלכלת ישראל. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג העריכה היום (שלישי) שהכלכלה הישראלית תצמח השנה ב-2.7% ירידה של 0.3% ביחס לתחזית הקודמת - שעליה התבססה הממשלה באישור התקציב.
גרינברג ממתנת גם את התחזית לשנה הבאה וצופה צמיחה של 3.1% במקום 3.2%. גרינברג הבהירה שהתחזית החדשה אינה משקללת את האפשרות שהרפורמה המשפטית תעבור, אלא רק את ההשפעות של חוסר הוודאות בעניין על הכלכלה הישראלית.
בין הסיבות להורדת תחזית הצמיחה: הירידה בהשקעות של קרנות ההון סיכון "שנמצאת בירידה מתמדת" בעקבות "העלייה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי בחודשים האחרונים, שפוגעת באטרקטיביות של ההשקעות", וכן העובדה שהאינפלציה נמשכת לאורך זמן ואינה מתמתנת עם העלאות הריבית. צוינה גם ההאטה בהייטק.
נוסף על כך, תחזית האינפלציה הועלתה כך שבאוצר מעריכים שהיא תעמוד בסוף השנה הזאת על 3.2%, כלומר עדיין מעל היעד העליון של בנק ישראל שהוא 3%. לפי ההערכות, הכנסות המדינה ממסים תהיינה נמוכות השנה בכ-5.5 מיליארד שקלים ביחס לתחזית הקודמת שהוצגה לממשלה בינואר. לדברי הכלכלנית הראשית, רוב הסיכונים לתחזית הם סיכונים שליליים, כלומר שהמציאות תהיה גרועה מהמצופה בתחזית הנוכחית, וההסתברות להתרחשות אותם תרחישים גברה בחודשים האחרונים.
הכלכלנית הוסיפה: "ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה ובפרט במערכת המשפט ובאיזונים ובבלמים בין הרשויות, ומגבירה את חוסר הוודאות, הדבר צפוי לפגוע משמעותית בצמיחה ובפעילות הכלכלית במשק, ובפרט בהשקעות הזרות". לדבריה, חברת מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה ופרופיל דירוג האשראי משפיע על עלויות גיוס החוב של המדינה, וכן על עלויות המימון של הסקטור הפרטי. "פגיעה בו תפגע בצמיחה", ציינה.
לפני כשבוע פרסמה גרינברג אזהרה חריפה על השלכות חלוקת הכספים הקואליציוניים. בניתוח שהופץ קובעת הכלכלנית כי "החלטות הממשלה המסתמנות במועד זה אודות הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי, הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכניות סיוע כמו מתן תלושי מזון - צפויות להביא לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של של גברים חרדים ובמידת השתלבותם בשוק העבודה". עוד קבעה כי המהלכים הממשלתיים להגדלת תקצוב החינוך החרדי עלולים לפגוע בצמיחת הכלכלה הישראלית בטווח הארוך.
