חברת דירוג האשראי הבינלאומית "מוד'יס" (Moody's) הודיעה הערב (שישי) על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה A2 עם תחזית שלילית. "אישור הדירוג משקף במידה הולמת את הסיכונים הגיאופוליטיים המוגברים אליהם חשופה מדינת ישראל" נכתב בהודעת החברה.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
בתוך כך, דירוג האשראי של מדינת ישראל נותר באותה הרמה - לאחר שבחודש פבואר ירד מרמה של A1 לרמה של A2 עם תחזית שלילית, כלומר תחזית המעריכה כי הדירוג עלול לרדת שוב בקרוב. משמעות הורדת הדירוג היא שיותר מסוכן להשקיע בישראל ולכן הריבית על ההשקעה בישראל תגדל. כלומר, הריבית של ההלוואות שישראל לוקחת בשביל לממן את המלחמה תגדל, ומדינת ישראל תצטרך להוציא יותר כסף מקופת המדינה על החזרי הלוואות ותשלומי ריבית. הדבר עשוי להוביל את ישראל להעלאת מסים ולעלייה ביוקר המחייה.
מוד'יס קבעה את רמת הדירוג מתוך הנחה כי העימות בין ישראל לחמאס והעוינות בין ישראל, איראן וחיזבאללה, יימשכו. להערכת מוד'יס, הסיכון להסלמה או לעימות רב זירתי בין איראן לישראל שיוביל להשלכות מהותיות לחיי אדם ולכלכלה, איננו זניח - אך נותר נמוך בשלב זה. לדברי החברה: "שיחות תיווך המתקיימות באמצעות מדינות מזרח תיכוניות, תמריצים כלכליים שליליים והרתעה צבאית, מורידים את הסיכון להסלמה נוספת".
מוד'יס קבעה את רמת הדירוג מתוך הנחה כי העימות בין ישראל לחמאס והעוינות בין ישראל, איראן וחיזבאללה, יימשכו. להערכת מוד'יס, הסיכון להסלמה או לעימות רב זירתי בין איראן לישראל שיוביל להשלכות מהותיות לחיי אדם ולכלכלה, איננו זניח - אך נותר נמוך בשלב זה. לדברי החברה: "שיחות תיווך המתקיימות באמצעות מדינות מזרח תיכוניות, תמריצים כלכליים שליליים והרתעה צבאית, מורידים את הסיכון להסלמה נוספת".
עם זאת, אופק הדירוג השלילי נובע מההערכה של מוד'יס כי נותר סיכון שאינו זניח להסלמה עד כדי עימות צבאי בין ישראל וחיזבאללה או איראן באופן ישיר. חברת האשראי הוסיפה כי "התעצמות של המתחים הגאופוליטיים, מעבר לתרחיש הבסיס של החברה, אשר יובילו לביצוע הערכה מחודשת בנושאי ביטחון ובטיחות במזרח התיכון, יכולים להוביל לירידה נוספת, ואף מהירה, בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל".
תקרת מדינת ישראל במטבע חוץ נשמרה גם היא ברמה של A, והיא משקפת סיכונים נמוכים מאוד בהעברה והמרה של מטבע חוץ. זאת בהינתן חופשיות תנועות ההון במדינה, יתרות מטבע החוץ הגבוהות מאוד של בנק ישראל בהיקף של למעלה מ-40% מהתוצר, כמו גם אפקטיביות מדיניות מוצקה.
