מבנים מפויחים, הרס בכל פינה, המקומיים קוברים את שכניהם בקברי אחים - כך נראית מריופול מוכת ההפגזות. למרות המצב הקשה והאולטימטום שפקע שם אתמול בבוקר, האוקראינים מסרבים להעביר את העיר הנצורה לידי הרוסים. שלשום קרא משרד ההגנה של רוסיה ללוחמים בעיר: "הניחו את הנשק עד השעה 5 בבוקר", האשים את האוקראינים ביצירת המשבר ההומניטרי החמור ואף איים כי מי שלא ייכנע יישפט בבית דין צבאי.
צפו בכתבה מתוך חדשות הערב
מרינה פולוזובה היא אחת מהאלפים הבודדים שהצליחו לצאת ממריופול בימים האחרונים. בשיחה ממערב אוקראינה היא מספרת לכאן חדשות על חיים בבית, שהפך לגיהנום בוער: "שני בניינים של תשע קומות הופצצו ב-5 במארס במרכז העיר באיזור שלי ו-200 איש שהיו במרתף נשרפו למוות. ביניינים התחילו להישרף - ואנשים פשוט לא הצליחו להימלט משם".
לפני יומיים טענו האוקראינים כי צבא רוסיה הפציץ בית ספר בעיר שבו חסו כ-400 בני אדם. בשבוע שעבר אמרו כי תיאטרון שבו מצאו מקלט יותר מאלף תושבים הופגז גם הוא. יום לפני הפצצת התיאטרון עזבו פולוזובה והוריה את ביתם. לאחר מסע מאיים ומפרך הם השתכנו בשבת במלון בעיר טרנופיל, לא רחוק מהגבול של אוקראינה עם פולין וסלובקיה.
כ-300 אלף תושבים עדיין לכודים במריופול, רובם שוהים ימים ארוכים במקלטים וסובלים ממחסור חמור במים, מזון וחשמל. כשיבוא היום שבו יוכלו לצאת החוצה הם ייתקלו במראה בלתי נתפס. "80% מבתי המגורים בעיר נהרסו", כך לדברי פולזובה. "אני לא יודעת איך האנשים שנמצאים במרתפים עכשיו יוכלו לצאת משם. יש לי שם קרובי משפחה וחברים שניתק עימם הקשר, אני אפילו לא יודעת אם הם עדיין בחיים ואיפה הם מסתתרים".
במליטופול, 190 קילומטרים ממערב למאריופול, שוחררה אתמול הבלוגרית הישראלית-אוקראינית טטיאנה קומוק, שחבריה דיווחו הבוקר כי נעצרה בידי הצבא הרוסי. בריאיון ראשון לכאן רשת ב סיפרה על מה שקרה: "החיילים אמרו שאני עושה רעש בעיר. הם רצו לדעת למה יצאתי להפגנות ואמרו שאסור לעשות את זה". בשבועות האחרונים הביאה קומוק עדויות ותיעוד של אלימות ומעצרים של תושבים שהפגינו נגד הכיבוש הרוסי. מסתמן כי זו הסיבה שנעצרה.
בחזרה למריופול. בשבת טענו בעירייה כי הצבא הרוסי מפנה תושבים לשטח רוסיה בניגוד לרצונם. פולוזובה טוענת שביום שישי סיפרה לה חברתה כי היא שוהה ברוסיה: "פינו אותם באוטובוסים, בצד הרוסי החרימו להם את כרטיסי הסים. זה מה שאני יודעת ומאז אבד איתה הקשר". גם אם הטענות על פינויים בכפייה נכונים וגם אם לא, הסיפור של מריופול מסתמן כטרגדיה הגדולה ביותר של המלחמה הזאת. טרגדיה אחת, בתוך אוקיינוס של עצב וייאוש.
