באוקראינה האזרחים כבר מוכנים להסלמה שנראית כרגע בלתי נמנעת. חלקם עם תיקים ארוזים וערוכים לעזיבה מהירה במקרה הצורך. התקופה המתוחה הזו מותירה משקעים על כלל התושבים. "במקרה ותפרוץ מלחמה אנחנו נקרוס כלכלית, נפסיד הכול, כל מה שהכרנו ישתנה", אומר לכאן חדשות אחד החיילים בגבול. "אנחנו קצת מפחדים וחוששים לחיינו, אבל הבנתי שהחיים שלי לא תלויים רק בי, אלא בבחור אחר שצופה בי מבעד לכוונת הרובה שלו וחושב מה לעשות".
בשבוע האחרון המתיחות בין רוסיה לאוקראינה הגיעה לשיא של ממש. אחרי כמעט יותר מחודש נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התייחס למצב, ותקף את מדינות המערב ונאט"ו: "אנחנו לא רואים שמכירים בשלוש דרישות המפתח שלנו - מניעת התרחבות של נאט"ו, ביטול פריסת מערכות הנשק ליד גבולות רוסיה והחזרת המתקנים הצבאיים של נאט"ו למיקומם בשנת 97', אנחנו כבר רואים כי התעלמו מהדאגות המרכזיות של רוסיה". מנגד, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי נפגש עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, ונשיא ארה"ב אישר העברת אלפי חיילים למזרח אירופה. בתווך נשארו אותם אזרחים אוקראינים שחיים בקרבת הגבול וחוששים מפני העתיד לבוא.
האזינו לשעה הבינלאומית בכאן רשת ב
אוקסנה היא אמא שחרדה בגלל ההתפתחויות, והגיעה השבוע לבקר את בנה בעיירה חרקוב הקרובה לגבול. "העולם עוזר אך הוא יכול לעזור יותר", היא אומרת. "אבל אנחנו מבינים שהכלכלה משחקת כאן תפקיד. אנחנו מתכוננים אבל מקווים שהרגע הזה לא יגיע. יש לי תיק ארוז עם בגדים וכסף מזומן לכל צרה שלא תבוא".
צעירים רבים חוששים שיצטרכו לעזוב את הערים בהן גדלו ולהשאיר מאחוריהם רכוש רב. מאשה, אישה צעירה בשנות ה-30 לחייה, חוששת לעזוב. רק לאחרונה קנתה בית בחרקוב שאותו היא מפחדת לאבד: "כשאני חושבת על מה שעלול לקרות זה מעורר אצלי חרדה. אני יודעת שאין לי אפשרות לעשות שום דבר, אני מפחדת שאאלץ לעזוב את חרקוב, העיר שכל-כך יקרה לי.
הנרטיב של פוטין: העלבון הרוסי שבעולם מסרבים להבין
"הסיבה למתיחות היא שהרוסים לא רוצים שאנחנו כאן באוקראינה נאמץ ערכים מערביים, שיהיה לנו את חופש הביטוי ואת הזכות להפגין. כשהם רואים הפגנות בקייב הם פוחדים שאנשים ברוסיה יראו את זה וירצו לאמץ ערכים דומים. כשיש הפגנות בישראל או בארצות הברית אז הרוסים לא מתרגשים כי מדובר בעולם אחר ותרבויות אחרות לחלוטין, אבל אם גם אנשים באוקראינה או בבלרוס יפגינו, אנשים ברוסיה רואים אותם כאחים שלהם, בשר מבשרם, והם יאמצו ערכים דומים. הם מפחדים שהאזרחים הרוסים יושפעו מזה וזה עלול לערער את היציבות ברוסיה".
עוד מקום שמספר את סיפור הסכסוך הנוכחי במזרח אירופה הוא ניו יורק. לא, לא מדובר בכרך האמריקני המפורסם, אלא בעיירה אוקראינית קטנה שממוקמת שישה ק"מ בלבד מהאזור שנכבש ב-2014 על ידי כוחות רוסיים, ממש על קו החזית. משמו של המקום אפשר אולי להבין עד כמה התושבים האוקראינים באזור כמהים להתנתק ממוסקווה ולהתקרב למערב.
ההיסטוריה של העיירה התחילה לפני הרבה שנים. חלק מהתושבים טוענים שהיא נוסדה באמצע המאה ה-19 על ידי מתיישבים גרמנים עם קשרים לארצות הברית, אחרים בטוחים שזה קרה מאה שנים קודם לכן. בשבעת העשורים האחרונים לניו יורק בכלל לא קראו ניו יורק. בשנת 1951 הסובייטים שינו את שמה של לנובוגרוד בגלל המלחמה הקרה, על מנת להיפטר מכל אזכור של אמריקה. למרות זאת, רבים מהתושבים לא אימצו את השם שנכפה עליהם והמשיכו להשתמש בשמה המקורי של העיירה. בקיץ האחרון, אחרי מאבק שנמשך חודשים ארוכים - הצביע הפרלמנט האוקראיני בעד שינוי רשמי של שם העיירה בחזרה.
עכשיו, שלושה עשורים אחרי סיום המלחמה הקרה, ניו יורק שוב מאוימת ממזרח. בשיחה עם כאן חדשות מספרת לרה פנסנקו, נערה בת 17 ופעילה חברתית, על התחושות בימים אלה: "למעשה, אצלנו בניו יורק כלום לא השתנה, כולם אומרים שתהיה מתקפה אבל האמת היא שהמלחמה באוקראינה מתחוללת כבר שמונה שנים".
במקרה של פלישה רוסית, סביר שניו יורק תהיה אחד המקומות הראשונים שייכבשו. פנסנקו אומרת שהתושבים בהחלט ערוכים לתסריט הזה: "יש לנו יחסים טובים עם הצבא שלנו. אנחנו רוצים להיות עורף אמין ושהצבא יידע שאנחנו תומכים בו. אם יצטרכו שם עזרה בבישול, במזון, בניקיון, אנחנו נעזור".
רוחות מלחמה באוקראינה | עוד יום
דבריה של הפעילה החברתית לא מפתיעים. התושבים בניו יורק רגילים למצב הנפיץ. רק לפני חצי שנה ירו הבדלנים שנתמכים בידי רוסיה 15 פגזים לפחות על העיירה. פנסנקו מספרת כי את הצלקות של מלחמת האזרחים סוחבים שם גם היום, כמעט עשור אחרי: "לפני המלחמה חיו בעיירה 12 אלף איש. אני חושבת שעכשיו המספר ירד ל-10,000 תושבים. רבים עזבו בגלל המלחמה, המפעל שלנו שהיה ידוע בכל אירופה, ירד לתפוקה של 30% בלבד".
בינתיים, בחזרה לחזית, חייל אוקראיני מבטא את חוסר התקווה של האוקראינים מהמאמצים הדיפלומטיים, וההכנות לגרוע מכל: "יכול להיות שלא תהיה לנו ברירה אחרת, אם הם יבואו לא נוכל להגיד 'אנחנו לא רוצים להילחם בכם', זה אומר שהרבה מאיתנו ייהרגו. אני יכול להרגיש את זה באוויר, כולנו מוכנים לזה, ציפינו לזה זמן רב.
"ברור שהרוסים מאוד חזקים, אבל בכנות, אין להם את היכולת לגמור את כל אוקראינה ולהילחם בכולנו. יש להם את היכולת לדחוק את חלק מקווי הגבול ולנו יש את היכולת להילחם בהם. לפני חודשיים חשבתי שיש סיכוי שאסיים את השירות הצבאי, כולנו כנראה נבטל את התוכניות שלנו".
