20 שנה לאסון התאומים בארצות הברית: הפיגוע שטלטל את העולם כולו וגבה את חייהם של 3,000 בני אדם. ארבעה ניצולים שחזרו בשיחה עם כאן חדשות את רגעי האימה באסון, שהותיר את אמריקה מוכה, פגיעה וחשדנית.
"האומה לא שכחה. היינו לא מוכנים ונאיבים, אני לא חושב שארצות הברית תהיה כזו שוב", מספר בראיון מיוחד לכאן חדשות בן סלייני, מנהל חדר המבצעים של מינהל התעופה האמריקני, שהחל בתפקידו באותו היום ממש. סלייני מספר שלמד על האסון מערוץ החדשות סי.אן.אן, שהיה פתוח בחדר הבקרה בקביעות. ההבנה שמעורבים באירוע מטוסים נוספים הובילה אותו מאוחר יותר לתת את ההנחיה ששום מטוס לא ימריא - בפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית. "נתתי את הפקודה כחלק מתהליך. הצעד הבא היה לרוקן את השמיים, כדי להשיג שליטה על המצב", הוא מסביר.
צפו בכתבה
שלושה ניצולים שחזרו בשיחה עם כאן חדשות את רגעי האימה. הארי וייזר עבד בחברת ברוקרים באחד מהבניינים, והגיע למשרד כמו בכל יום. "המעלית התחילה לצנוח ולפתע הייתה אש", הוא נזכר. "לא קלטתי שנשרפתי בזרועות וברגליים. המעלית נעצרה ואז הגיע כדור אש שהיכה ישר בפנים שלי". כשהוא פצוע קשה, וייזר ירד 78 קומות ברגל לכיוון הכניסה. "הייתי לגמרי ממוקד ברגע".
מפקד הכבאות ג'ו פייפר היה לוחם האש הראשון שהגיע לזירה. "רצתי פנימה וידעתי שזו השריפה המסוכנת ביותר שאי פעם הייתי בה", סיפר. "שמענו חבטה חזקה והבנו שזה אנשים שקפצו מהקומות מעלינו. עליתי במערכת הכריזה וקראתי להם 'אם זה אפשרי, תחזיקו מעמד, אנחנו באים לקחת אותכם'. האמנתי בזה עד ששמענו את ההתרסקות של המטוס השני".
גארי סמיילי, פרמדיק שנפצע באסון, זוכר אירוע אחד קשה במיוחד. "הרחוב היה מכוסה בגופות. לא ידענו מה לעשות ופשוט נסענו עליהן. זה היה אחד מהאירועים הנוראיים בחיים שלי", הוא אמר. "ההתרסקות של הבניין הרימה והניפה אותי באוויר, בחסד האל נחתתי מתחת לפינה של אמבולנס. הכול התמוטט מסביבי והאמבולנס הגן עלי והתחלתי להיקבר בחיים".
