אם יוצא לכם לפתוח את ערוצי הטלוויזיה הערביים, אחד מהנושאים הכי בוערים בתקופה האחרונה הוא הסכר שבונה אתיופיה על הנילוס, שמאיים על אספקת המים של סודאן ומצרים. בימים אלה הסיפור מגיע לנקודת רתיחה כשאתיופיה הודיעה על המילוי השני של הסכר שגוזל מים משכנותיה מצפון.
אחד הנושאים החמים בעולם הערבי הוא סכר שאתיופיה בונה על הנילוס - ומייצר הרבה מתיחות עם מצרים וסודאן. אסמאעיל מוחמד עלי, עיתונאי בחרטום, ל-#חדשותהלילה: "החיים שלנו נשענים על המים האלה"@kaisos1987 #מעבר_לקו pic.twitter.com/NSerAVbYkJ
— כאן חדשות (@kann_news) July 13, 2021
שתי המדינות מנסות כעת לגייס את מועצת הביטחון והאיחוד האירופי לפעול מול אתיופיה. אדיס אבבה השקיעה מיליארדי דולרים בסכר הזה שאמור להפוך אותה למעצמה אנרגטתית ביבשת אפריקה, ולא רק. אלא שאת המצרים ואת הסודאנים זה לא מעניין. הנילוס, מעבר להיותו סמל מצרי מובהק, הוא החיים עצמם וקו אדום בעבור המצרים שעדיין רוצים למצות את הנתיב הדיפלומטי, אבל באולפנים במצרים מתחילים לאבד את הסבלנות.
צריך להבין שאחד החששות הוא שהסכר הענקי הזה, שנבנה כבר כמה שנים טובות, עלול להתמוטט. מדובר באזור מועד לפורענות מבחינות רעידות אדמה ועל כן הדבר עלול להביא לאסון הומניטרי וסביבתי, בעיקר בהקשר של סודאן שנמצאת מאה קילומטרים בלבד מהסכר. כשמסתכלים על המפה אפשר לראות זאת היטב.
בניית הסכר באתיופיה, יוני 2013 (צילום: אי-פי)
אבל הסיפור האמיתי פה הוא מאבק על משאבים. מבחינת מצרים מדובר בהפסד של 15-10 מיליארד קוב מים בשנה. מאה מיליון מצרים מתבססים על הנילוס שמספק 55 מיליארד קוב מדי שנה גם מבחינת שתייה וגם מבחינת תעסוקה. מבחינת סודאן – אספקת החשמל שלה מתבססת על אנרגיה הידרואלקטרית, כלומר על מים. גם החקלאות המבוססת מים תיפגע.
עיתונאי מח'רטום, איסמאעיל מוחמד עלי, סיפר לנו כי כבר עכשיו המילוי של הסכר מצד אתיופיה גורם לנזק אדיר. "20 מיליון סודאנים נשענים על הנילוס הכחול, כל חייהם נשענים על המים האלה. סודאן כעת במצב קשה מאד בכל הנוגע לחשמל. ישנן קטיעות שנמשכות חצי מהיום, כל זה מההשפעות של סכר הרנסנס", אמר מוחמד עלי.
נשיא מצרים א-סיסי עם ראש ממשלת אתיופיה לשעבר, ב-2015. צילום: אי-פי
גם בקריקטורות המשבר מככב. בקריקטורה של מאייר ירדני אפשר לראות שבזמן שבאתיופיה נהנים מכמות המים שבסכר, המצרים והסודאנים מנסים לתפוס כל טיפה. כשזה המצב ונראה שאין פתרון, נשאלת השאלה האם מלחמה אזורית בפתח? על פניו נראה שזה באמת הברירה האחרונה.
"אני לא חושב שהמצב יגרר למלחמה", אמר מוחמד עלי, "הכרעת הסכסוך בדרך צבאית אינה פתרון. כניסה למערכה צבאית תשפיע על סודאן יותר מאשר על המדינות האחרות, מפני שהמערכה תהיה בתוך סודאן".
הפגנה בנושא הסכר באתיופיה, 2021. צילום: אי-פי
סודאן מדינה שרק עכשיו מתאוששת מהעידן של הרודן עומאר אל-בשיר, ולא מעוניינת להיגרר לזה. גם למצרים לא מדובר בברירה טובה וההשלכות יכולות להיות קשות. וכאן נשאלת השאלה - אולי ישראל שנמצאת בקשרים טובים עם אתיופיה ומצרים וגם החלה לנרמל את היחסים עם סודאן, יכולה לעזור?
העיתונאי מוחמד עלי לא פסל על הסף אפשרות שכזו. "אין מניעה לקבל הצעות לתיווך מאף מדינה. אין הסתייגויות כפי שהיו בעבר. אם יהיה רצון, הצעה והתערבות שתוכל להביא תועלת לשלוש המדינות אני לא חושב שתהיה עם זה בעיה", אמר.
