משרד החוץ האמריקני הודיע הלילה (שלישי) כי הממשל "יבחן מחדש" את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על בית הדין הבינלאומי הפילי בהאג ובכירים בו. בהודעת המשרד נכתב כי "למרות המחלוקת על מעשי בית הדין בנוגע לאפגניסטן ולסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסנקציות ייבחנו מחדש בצורה מעמיקה".
"ארצות הברית שותפה למטרות של בית הדין בקידום לקיחת האחריות על הפשעים החמורים ביותר הידועים לאנושות", נכתב בהודעה. י"חד עם זאת, עמדתנו היא שתחום השיפוט של בית הדין הוא רק כלפי מדינות שהסכימו לכך, או בהתאם להפניית מועצת הביטחון של האו"ם".
השבוע פורסם בכאן חדשות כי קיים חשש בישראל כי עם חילופי הממשל האמריקני ומשהוסרה הדאגה מסנקציות מטעמו נגד בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג, יחליטו שופטי בית הדין על פתיחה בחקירה נגד ישראל בנוגע למבצע צוק איתן ולבנייה ביהודה ושומרון.
ההחלטה ממתינה על שולחנו של בית הדין מאז דצמבר 2019, וכעת חוששים גורמים מדיניים בירושלים כי בבית הדין הבין-לאומי סבורים שהחלטה על פתיחה בחקירה לא תוביל אותם לעימות עם ארצות הברית. לכן, הדבר יאפשר כעת לשופטים להודיע על פתחית חקירה נגד ישראל. לחקירה שכזו יש השלכה על ישראלים רבים בדרג המדיני והצבאי בעבר ובהווה, וקיימת אפשרות של הוצאת צווי מעצר נגד חלקם.
בישראל נערכה בשנה האחרונה עבודת מטה לקראת האפשרות שבית הדין יחליט לפתוח חקירה נגד ישראל, בין היתר במל"ל, במשרד המשפטים ובמשרד החוץ. העבודה כוללת פעילות מדינית שהובילה מדינות שונות להגיש חוות דעת והודעות לבית הדין על כך שאין לו את הסמכות לחקור את הנושא.
התובעת הראשית בבית הדין הבין-לאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה בחודש דצמבר 2019 כי קיימת עילה לפתוח בחקירה בעקבות חשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, גם על מבצע צוק איתן וגם על הבנייה בהתנחלויות. אך היא ביקשה חוות דעת נוספת של שופטי בית הדין לעניין השאלה האם יש לה סמכות לדון בנושא, בטרם פתיחת החקירה.
ממשלו של דונלד טראמפ הטיל סנקציות על גורמים בבית הדין בעקבות החקירה בה פתח על הטענות לביצוע פשעי מלחמה מצד חיילים אמריקניים באפגניסטן. טראמפ הדגיש אז כי הסנקציות שהטיל נובעות גם מהעובדה שבית הדין חוקר את ישראל.
