ספר חדש בטורקיה שופך-אור על ביטול הסכמי שיתוף הפעולה בתחום מודיעין עם ישראל ב-2010, בצל הפשיטה על המשט לעזה; כאשר 9 אזרחים טורקיים נהרגו ו-50 איש נוספים נפצעו מידי כוחות צה"ל. הספר, "סוכנות הביון הלאומית 1826-2023", נכתב בידי ההיסטוריון הטורקי פולאט סאפי (Polat Safi) בוחן כיצד טורקיה כוננה יחסים קרובים יותר עם תל-אביב בשנות ה-1990, וכיצד השת"פ הזה התאדה בעוד אנקרה שאפה למדיניות חוץ עצמאית יותר באזור.
סאפי, לו התאפשר לעבור בארכיון הבטחוני הטורקי הרשמי במחקר שנמשך שנה; כותב כי טורקיה התקרבה לישראל, בזמן שאנקרה נזקקה לשותפות אזוריות כדי להיאבק במחתרת הכורדית ["מפלגת הפועלים הכורדית (PKK)"], בצפון-עיראק באמצע שנות ה-1990.
אנקרה חתמה על עסקה למודרניזציה של מטוסי-קרב F-4 עם ישראל, ואז שת"פ צבאי ב-1996. שנה לאחר-מכן השת"פ התקדם צעד נוסף, כאשר סוכנות הביון הלאומית של טורקיה (MIT) והמוסד חתמו על סכם חיוני לשת"פ מודיעין אנושי ב-2 במאי 1997, אשר אפשרי לשני השירותים לשלח ולנהל מודיעים ואנשי-סגל במדינה האחרת, בהינתן שכל צד יידע מראש את הצד השני.
ההסכם היה פורץ דרך, הואיל והוא למעשה אפשר למוסד לפעול מודיעינית על אדמת טורקיה. סאפי כותב כי יחסי טורקיה-ישראל חווה מהמורה שלילית ב-2008, לאחר שאנקרה החליטה להעמיק השת"פ האנרגטי עם איראן, כדי להפחית את תלותה בגז רוסי ואזרי. ניסיונותיה של אנקרה לתווך הסכם-גרעין בין איראן והמערב, ערער עוד את יחסי ישראל-טורקיה.
במקביל, טורקיה האשימה את ישראל בכך שלא-עמדה בתנאי ההסכם מ-1997. יחסי שתי-המדינות חוו זמנים קשים כאשר ראש ממשלת טורקיה-דאז ונשיא טורקיה-דהיום, רג'יפ טאיפ ארדואן, ירד מהבמה לאחר חילופי-דברים לוהטים עם נשיא ישראל-דאז שמעון פרס במהלך דיון על עזה בפורום הכלכלי העולמי ב-2009. הוא האשים את ישראל בהרג ילדים ואזרחים.
ארדואן נוטש דיון פומבי על נשיא המדינה דאז שמעון פרס
לבסוף, ב-25 במאי 2010, ארבעה ימים בלבד לאחר שראש ה-MIT החדש חאקאן פידאן (כיום שר-החוץ הטורקי, ר') נכנס לתפקידו; ישראל פשטה על אוניית המאווי מרמרה, שנשאה סיוע הומניטרי לעזה, תוך הריגת 9 אזרחים טורקיים ופציעת 50 נוספים.
"ה-MIT בקושי הטיב מפרוטוקול ההומיט, שנחתם פעמיים ב-2 במאי 1997, וב-17 בינואר 2001," כתב סאפי. "מנגד, ישראל הנחתה וניהלה אנשים בטורקיה מאז שנות ה-2000, ולרוב נמנעה מליידע את ה-MIT בעוד ביצעה את הפעולות הללו, בניגוד לתנאי ההסכם."
"בנוסף, לפי ה-MIT, המוסד ניצל את היחסים הבין-מדינתיים וניהל פעולות צד ג' מטורקיה. ב-2010, כאשר היו כבר סימנים שהמוסד לא-רק הפר את כללי ההסכם, אלא גם ניצל אותו לרעה, ה-MIT התערב ובהתאם סגר את לשכת-הקשר של המוסד באנקרה לקראת סוף השנה."
"משמעות סגירת לשכת הקשר של המוסד היא שכמעט חצי-מאה של יחסים קרובים בין הביון הטורקי והישראלי, שבגדול היו בלא-אירועים מיוחדים למרות עליות ומורדות, ושחוו את תור-הזהב שלהם בין 1990-2000, הגיעו לסיום."
לפי סאפי, הסימנים הראשוניים לחוסר שביעות-רצון ישראלית כלפי פידאן הופיע ב'הארץ' ב-07/06/2010, כאשר מקורות ישראליים האשימו את פידאן בעבודה קרובה עם איראן; שר-הבטחון הישראלי-דאז אהוד ברק אמר לרדיו הצבאי כי הוא מודאג שמידע ישראלי מסווג עלול להגיע לידי איראן בעקבות מינוי פידאן לראשות ה-MIT.
עוד בנושא
עם-זאת, העבודה המודיעין הטורקי והישראלי סייע מאוחר יותר לשתי-המדינות לפתור את בעיותיהם. עם הגדילה-מחדש ביחסים ב-2020; אנקרה ותל-אביב נרמלו את יחסיהם עם ביקור הנשיא הישראלי יצחק הרצוג באנקרה בשנה העוקבת.
טורקיה וישראל גם תכננו ביקור רשמי של רה"מ הישראלי בנימין נתניהו השבוע באנקה, אך זה נדחה בשל הניתוח להשתלת קוצב לליבו של נתניהו; והמשבר הפנימי בישראל בשל הרפורמות המשפטיות שלו.
