הודו רועשת, לאחר שביום-שלישי נחשף כי הממשלה תפעל לשנות את שם המדינה ל"בהרט". מדובר כבר עתה בשם המדינה במספר מן השפות המדוברות בתת-היבשת ההודית. למעשה, 'בהרט' מופיעה כבר בחוקת-המדינה – בסעיף הראשון לחוקה נכתב "הודו, שהיא בהרט, תהיה איחוד של מדינות". אולם דומה כי הכוונה היא למחוק את 'הודו' מספר-החוקים, ולהשתמש ב'בהרט' לתיאור המדינה-המאוכלסת בעולם בזירה הבינ"ל. לפי הדיווחים היוצאים מהודו, עדיין הודו, הממשלה שמה עדיפות-עליונה לקידום המהלך בכינוס מיוחד של הפרלמנט. העיתוי כנראה אינו מקרי, באביב הקרוב תערכנה בחירות בדמוקרטיה הגדולה בעולם.
מפלגת-השלטון, בהאראטיה ג'נאטה או מפלגת העם ההודית, של רה"מ נרנדה מודי; היא מפלגה הדוגלת בלאומנות הינדית ובשמרנית. היא מחוברת בעבותות לראשטריה סוויאמסווק סאנג (RSS) – תנועה צבאית-למחצה בעלת זיקות היסטוריות לתנועת הפאשיסטיות באירופה. תומכי התנועה הזאת משתמשים שנים במינוח 'בהרט', ועתה הם מבקשים שזו תהיה נחלת-הכלל. יש הרואים זאת כניסיון למחיקת הזהות שהנחילה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, כיום מפלגת האופוזיציה הראשית, למדינה עם הקמתה. האופוזיציה התאחדה לקראת הבחירות בברית בשם I.N.D.I.A.; ייתכן ומודי ואנשיו לא-רוצים לאפשר לאופוזיציה להנות מהיתרון הזה.
'בהרט' הוא שמה העתיק של הודו, השימוש בו מנסה במידת-מה להתעלם ממאות ארוכות של שנות כיבוש מוסלמי, ואז קולוניאליזם אירופי. להשיב עטרה ליושנה. השינוי אמנם טרם עבר את הליכי החקיקה הנדרשים, אבל נשיאת הודו, דרופדי מורמו; לא המתינה – וכבר עכשיו הציגה עצמה כ"נשיאת בהאראט" בהזמנה רשמית לאירוע לרגל פסגת ה-G20. פסגה שהודו תארח, מספר שבועות לאחר הנחיתה על הירח; בהמשך לשנה בה הודו הייתה למדינה המאוכלסת בעולם.
שינוי שמה הבינ"ל של מדינה אינה דבר-חדש. במידה מסוימת ניתן להשוות את המהלך של הודו תחת מודי, לזה של טורקיה תחת ארדואן לפני כשנה. אז, המדינה ביקשה לשנות רשמית את שמה באנגלית מ-Turkey ל-Türkiye – הגיית השם בטורקית של המדינה השוכנת באסיה-הקטנה. הסיבה הרשמית? Turkey מזכירה לדוברי אנגלית רבים את העוף שהפך מרכז סעודות-החג באמריקה-הצפונית, ומוכר לנו בעברית אגב כ"תרנגול הודו". הסיבה הלא-רשמית? הזדמנות להנכיח עוד יותר את הזהות האתנית-הטורקית בזירה הבינ"ל.
גם חוף-השנהב היא מקרה מעניין. היא אינה מוכנה להיקרא באנגלית Ivory Coast, או בכל תרגום מילולי אחר לשפות שונות של 'חוף השנהב'. מאז 1986, היא ומתעקשת על שימוש בשמה הצרפתי - Côte d'Ivoire. הכינוי "חוף השנהב" מצטרף לכינויים דומים למקומות אחרים באפריקה – למשל ליבריה-דהיום כונתה "חוף התבואה", גאנה השכנה כונתה "חוף הזהב" וכו'; בהתאם לצרכים שאותם מקומות סיפקו למעצמות הקולוניאליסטיות. 'חוף השנהב', עצמאית מצרפת מאז 1960, אם-כן; לא רצתה להיזכר בתודעה העולמית פשוט כמקום המספק שנהב. כפי שאתם בוודאי שמתם-לב, קשה לומר שהצליח לה.
לעיתים שם רשמי של מדינה אוצר מצב פוליטי, אמיתי או מדומיין. עד היום טאיוואן נקראת באופן רשמי 'הרפובליקה הסינית'; זכר לימים שהשלטון-הלאומני שהוברח בידי הקומוניסטים לטאיפיי, שלט מבייג'ינג. ברית ערי-המדינה ושלל הממלכות דוברות הגרמנית בימי-הביניים, ועד ממש מלחמות נפוליאון; כונתה "האימפריה הרומית הקדושה". למרות הבדיחה הידועה והשחוקה כי היא לא הייתה אימפריה, לא הייתה רומית, ולא הייתה קדושה. מאותה סוגה מגיעות המדינות שנקראות, בנגזרות שונות, "הרפובליקה הדמוקרטית" ו/או "הרפובליקה העממית" – והן לרוב הכול חוץ מזה.
ואם נמשיך בכיוון הרומי. רומניה נקראת כך כדי להדגיש את הזיקה לאימפריה, שלה בעבר השטח שימש כאזור ספר רחוק. היום אנו מכירים את האימפריה ששלטה מקונסטנטינופול, במשך כאלף שנה אחר נפול רומא כ"האימפריה הביזנטית". אבל אם תשאלו את בני התקופה? הם היו רומאים. וזה ממש לא משנה שהם דיברו ביוונית, ורומא הייתה רחוקה מהישג-יד. עניין של שמות ערים זה גם משהו – ביזנטיון, לקונסטנטינופול, לאיסטנבול; שם העיר כפני שליטיה. אנו מכירים זאת גם מירושלים שלנו.
ואם ממשיכים בספירות העולם הגרקו-רומי, הרי לעיתים לשם יש משמעות הרבה מעבר לסמלית. השם הנכון לעיתים הוא כרטיס כניסה למועדון הנכון. כך, למשל מקדוניה – אזור ביוון, אך גם רפובליקה סלאבית שנפלטה מיגוסלביה המתפוררת בשנות ה-1990. במשך שנים יוון הטילה ווטו על הצטרפות מקדוניה לא"א ולנאט"ו; ואותה מדינה שבירתה סקופיה, נתקראה "הרפובליקה היגוסלבית לשעבר של מקדוניה". יוון טענה כי מקדוניה ההיסטורית, ממנה צמח אלכסנדר הגדול וכבש את העולם-הידוע, נמצאת בשטחה; וכי יהיה זה לעג לרש לקרוא למדינה הפוסט-יגוסלבית באותו השם. בסקופיה טענו אחרת. לבסוף ב-2018 נמצאה פשרה – השם "מקדוניה הצפונית".
שם לעיתים משתנה עם חילופי משטר. כך למשל בורמה הפכה מיאנמר, תחת שלטון החונטה הצבאית. המושבה הבלגית-לשעבר קונגו נקרא 'זאיר' בשנים 1965-1997, תחת רודנות צבאית, עד נפילתה והחזרה לקונגו. כן, הודו-בהראט היא לא מקרה ראשון. מדינות רבות שינו שם, משלל שיקולים. כולן להציג את עצמן לעולם באור מעט אחר. בעזרת השם, גם יצליח להן.
