פרס נובל בפיזיקה לשנת 2023 יוענק לפייר אוגסטיני, פרנץ קראוס ולאן ל'הוייה - חוקרים מהונגריה וצרפת בתחום האלקטרונים בהבזקי אור. הזכייה בפרס הוכרזה היום (שלישי) בסטוקהולם שבשוודיה על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים. היא נימקה כי הפרס הוענק להם "על שיטות ניסיוניות שמייצרות פולסים של אור בני אטו-שניות לחקר הדינמיקה של אלקטרונים בחומר".
הזוכים השנה פיתחו שיטות ניסיוניות חדשניות שמאפשרות לייצר פולסים קצרים ביותר של אור, של עד 250 אטו-שניות (מיליארדית המיליארדית של שנייה). הפולסים מאפשרים "לצלם" ולעקוב אחר תהליכים מהירים מאוד שקשורים לאלקטרונים באטומים ומולקולות, מהם אפשר להגיע לתובנות חדשות לגבי התנהגות האלקטרונים בחומר.
האקדמיה הסבירה כי המחקר שלהם פתח דלת להבנה טובה יותר של תהליכים בסיסיים בטבע בקנה מידה של זמן קצר ביותר שלא ניתן היה לחקור אותם קודם. יישומים אפשריים כוללים אלקטרוניקה, אבחון רפואי ועוד. הישגיהם נתנו לאנושות כלים חדשים לחקר העולם המיקרוסקופי ותהליכיו המהירים ביותר. זו תרומה משמעותית להבנה ושליטה טובות יותר בתחום הפיזיקה.
בהמשך השבוע יוכרזו גם הזוכים בכימיה, ספרות ושלום וביום שני הבא יחולק הפרס בתחום הכלכלה. אתמול הוכרז כי פרופסור קטלין קריקו מהונגריה ודרו וייסמן מארצות הברית זכו בפרס נובל ברפואה. השניים אחראים לגילוי שאיפשר לראשונה שימוש בטכנולוגיית ה-mRNA למטרות רפואיות, מאחר והסרת התגובה הדלקתית הסירה מכשול מרכזי שעמד בדרך עד אז. זוהי תרומה קריטית שהובילה בסופו של דבר לפיתוח חיסוני ה-mRNA נגד קורונה.
