רבים בארצות הברית ועד כמה שאפשר בישראל החלו לעקוב השבוע אחר המירוץ לבית הנבחרים האמריקני של הישראלית לשעבר מזי מלסה פיליפ. סביר להניח שגם לא מעט תסריטאים בהוליווד שמו לב לסיפור חייה המרתק של פיליפ בת ה-44: היא נולדה באתיופיה ועלתה לישראל בגיל 12 ב"במצע משה". לאחר שירות בחטיבת הצנחנים למדה באוניברסיטת חיפה, שם הכירה את בעלה לעתיד -אמריקני ממוצא אוקראיני. באמצע שנות ה-2000 עברו השניים לארצות הברית וכיום מלסה פיליפ היא אם ל-7 ילדים וחברה במועצת מחוז נסאו שבלונג איילנד מדינת ניו יורק.
פוליטיקה של זהויות - זה הסיפור. מזי מלסה פיליפ
את דרכה הפוליטית בארצות הברית החלה במפלגה הדמוקרטית בה הייתה רשומה מ-2012 אך מלסה פיליפ נבחרה למועצת המחוז מטעם המפלגה הרפובליקנית. למגרש הפוליטי של הגדולים היא מגיעה לאחר שבתחילת החודש הודח מבית הנבחרים ג'ורג' סנטוס הרפובליקני שהתגלה כשקרן סדרתי שלא אמר אמת בין היתר בנוגע למקום לימודיו ומקומות העבודה שלו טרם כניסתו לפוליטיקה. כעת סנטוס צפוי לעמוד למשפט ובמדינת ניו יורק ייערכו בחירות מיוחדות על המושב שפינה. למושב זה החליטה המפלגה הרפובליקנית להריץ את הישראלית לשעבר.
אגב, אם מלסה פיליפ תיבחר היא תהייה האישה הרפובליקנית השחורה היחידה בקונגרס הנוכחי (כעת מכהנים בו 4 גברים שחורים רפובליקנים בלבד) והיא תהייה היהודייה השחורה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית בגבעת הקפיטול. מבחינת דעותיה מלסה פיליפ מציגה תמיכה בלתי מסוייגת בישראל ותומכת בהגדלת הסיוע הצבאי האמריקני. לאחרונה אמרה: "אני מתייצבת לצד אוקראינה, ישראל וכל אומה שנפלה קורבן למתקפות טרור". מבחינת אג'נדת הפנים שלה, בשנתיים שבהם היא מכהנת כמועצת המחוז השתדלה פיליפ לברוח מהצהרות שנויות במחלוקת והכריזה ש"כמהגרת פעמיים, חיילת ואם אני יכולה לתרום לשיח שיעצב חברה טובה יותר המאחדת בני אדם".
"זה נכון שהיא נטולת ניסיון פוליטי, אין לה ניסיון בגיוס תרומות והיא לא כיהנה אפילו בבית המחוקקים של מדינת ניו יורק, בדרך כלל שלב הכרחי בדרך לקונגרס. אבל מבחינת פוליטיקה של זהויות היא נכס מעניין למפלגה הרפובליקנית", מסביר פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
לדברי פרופ' גלבוע: "היא אישה שחורה וגם יהודייה. זהו צירוף ייחודי ששולח מסר מתריס למחנה הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, שבה פועל מחנה שמאלי רדיקלי, שמאוד עוין את ישראל ומבוסס על פוליטיקה של זהויות ואחדות המדוכאים. לפי האידאולוגיה הזאת, מקומם של מיעוטים מדוכאים, כולל נשים ושחורים, הוא רק אצלם. העוינות שלהם לישראל מבוססת על ראיית היהודים כפריבילגים לבנים מדכאים ואת הפלסטינים כשחורים מדוכאים. השיוך של מזי מלסה פיליפ לרפובליקנים ועמדותיה הפרו ישראליות סותרים את האידיאולוגיה הפרוגרסיבית ולכן היא מהווה נכס אלקטורלי. מעבר לכול, מזי מלסה פיליפ היא גם התגשמות החלום האמריקני, מהגרת שחורה מאתיופיה שהצליחה להיקלט הייטב בחברה האמריקנית ולגלות מנהיגות פוליטית ברמה מקומית".
עוד בנושא
האם לישראל צריך להיות עניין מיוחד כדי שהיא אכן תיבחר?
"בוודאי שכן, בבית הנבחרים, הרפובליקנים שולטים בפער קטן (221 מול 213), בסנאט הדמוקרטים שולטים בפער של 51 מול 49. כל מושב בבית המחוקקים הבא חשוב. הרפובליקנים נוטים לתמוך בישראל יותר מאשר הדמוקרטים ולכן אם ג'ו ביידן יבחר לתקופת כהונה שניה– אז חשוב שיהיו מולו כמה שיותר מחוקקים שתומכים בישראל."
הדרך למושב המיוחל מבחינתה של מזי מלסה פיליפ עדיין רחוקה. בדרך היא תצטרך לגבור בבחירות שייערכו בפברואר הקרוב על תומאס סוצ'י (61) – פוליטיקאי משופשף יותר שכבר כיהן כציר בבית הנבחרים מטעם אותו מחוז בחירה בלונג איילנד שבו מזי מתמודדת. הוא פרש כדי להתמודד על תפקיד מושל מדינת ניו יורק (2006, 2021) אך כשל. לדברי פרופ' גלבוע מבחינת הרפובליקנים מדובר בהשקעה לטווח ארוך: "גם אם היא לא תיבחר הפעם – היא תצבור ניסיון פוליטי ברמות הבכירות ואז הרפובליקנים עשויים להריץ אותה לתפקידים נוספים בשנים הקרובות".
