היסטוריון הוותיקן הוברט וולף חשף אתמול (רביעי) כי מחקר על איגרות שנשלחו לוותיקן על ידי יהודים שנרדפו בתקופת הנאצים הגיע לאחר ארבע שנות מחקר לכמעט 10,000 מכתבי תחינה. באותה התקופה הוותקין לא נתן מענה ליהודים שנרדפו ושלחו את המכתבים, דבר המדגיש את אופי התמודדותה של הכנסייה עם האוכלוסייה היהודית בתקופת האפיפיור פיוס ה-12.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
"מכתבים מיהודים הגיעו לוותיקן ברציפות בין 1939 ל-1945. מה שאומר שלקהילה היהודית לא היה הרושם שמכתבים לאפיפיור היו לשווא", אמר וולף בריאיון לעיתונים של קבוצת Bistumspresse בגרמניה, והוסיף "אף פעם לא ציפינו לזה". החוקרים עובדים כיום בארכיון הוותיקן על תקופת האפיפיור השנוי במחלוקת שכיהן מ-1939 עד 1958.
המכתבים הועמדו לרשות החוקרים רק ב-2020. "באלפי הארגזים מצאנו אינספור מכתבים מיהודים בתקופת השואה שבהם התחננו לעזרת האפיפיור והוותיקן: 'הציל אותנו, אבא קדוש!'", נכתב שם, לדברי וולף. לעתים קרובות אלו היו הטקסטים האחרונים שכתבו לפני שנרצחו.
"עכשיו אנחנו הראשונים להחזיק את המכתבים המרגשים האלה בידיים שלנו אחרי יותר מ-70 שנה. זה נותן לנו חובה לשחזר את גורלם של האנשים האלה תוך שימוש בכל המקורות ולתת לאותם אנשים, שאת זכרם ביקשו הנאצים למחוק - קול מחדש". עם זאת, בהתחשב בכמות החומר יקח שנים לנתח את הפניות. "רק כאשר כל הפניות ועיבודן ייכללו במסד הנתונים שלנו, יהיה אפשר להגיע למסקנות מהימנות", סיכם ההיסטוריון.
לפי הממצאים הראשוניים, ישנן שתי קבוצות של מקרים: "אלה שבהם הוותיקן יכול היה לעזור אם רצה, ואלו שבהם היה תלוי בסיוע של צדדים שלישיים", אומר ההיסטוריון. הקטגוריה הראשונה כוללת עזרה כלכלית, הסדרת מקומות לינה ומקומות מסתור וקבלת מידע על קרובי משפחה נעדרים. בכל הנוגע להוצאת אשרות, אישורי שהייה או שחרור אנשים ממחנה ריכוז, הכס הקדוש יכול היה לפעול רק כעותר לרשות ממלכתית.
