אוסף האומנות של סוחר הנשק הגרמני-שוייצרי המנוח אמיל בורלה, המוצג דרך קבע במוזיאון הנודע ה"קונסטהאוס" שבציריך, מבוסס בחלקו על ציורים שנגזלו מאספנים יהודים שאולצו למכור אותם לפני שנשלחו להשמדה - כך קבע דוח של חוקרים והיסטוריונים שהוצג אתמול (שישי) בשווייץ.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
האספן ושוחק הנשק אמיל בורלה הגיע לשוויץ בשנות ה-20 של המאה שעברה, עשה את הונו בין היתר ממכירת נשק לגרמניה הנאצית, העסיק נערות ונשים יהודיות בתנאי עבדות, ומרווחיו הקים אוסף אומנות עצום שהוריש ומוצג ב"קונסטאהאוס" וכולל יותר מ-600 יצירות בסך הכל.
בעבר נחשד האוסף ככזה שנבזז בחלקו ממשפחות יהודיות, או שנרכש במחירי רצפה מאספנים יהודיים שנאלצו למכור את נכסיהם לפני שנרצחו. חלק מהיצירות דולל ממנו, אבל דוח ההיסטוריונים שהוצג אתמול הגיע למסקנה שיש באוסף יצירות נוספות שהיו שייכות לקרבנות השואה.
נדיר שיצירות אמנות התלויות בתערוכה מיוחדת במוזיאון מורדות לפתע. אבל הדבר קרה בשבוע שעבר בקונסטהאוס, כשחמש יצירות הוסרו מהתערוכה "עתיד לעבר" וכולן של ציירים אימפרסיוניסטים נודעים: גוסטב קורבה, קלוד מונה, אנרי דה טולוז-לוטרק, וינסנט ואן גוך, פול גוגן. יצירה שישית נמצאת בבחינה.
קרן Bührle הואשמה בכך שלא בדקה כראוי את מקור העבודות כדי לראות אם הן מכילות ציורים שנגנבו או שנקנו במחירי רצפה בתקופת הנאצים. ההיסטוריונים גם משוכנעים שעושרו של בורלה התבסס בחלקו על רווחים מעבודות כפייה נאציות.
בעקבות החשד הקונסטהאוס והעיר ציריך הזמינו צוות בן חמישה חוקרים, בראשות ההיסטוריון השוויצרי רפאל גרוס, נשיא המוזיאון ההיסטורי הגרמני בברלין, לערוך מחקר בנושא, בדיקה שתוצאותיה פורסמו אתמול.
מסקנתו של גרוס לאורך 167 עמודי הדו״ח ברורה: ״בלי האספנים היהודים, אוסף Bührle לעולם לא היה נוצר. הוא חלק מההיסטוריה השוויצרית והיהודית כאחד״, אמר החוקר אתמול.
רפאל גרוס משלב בדוח שלו גם המלצות. ראשית, לדבריו יש לבצע מחקר עומק נוסף כדי להבהיר את הבעלות הקודמת היהודית של כל יצירה ויצירה, ולהבין אילו מהן הוחרמו או נבזזו, וגם לפתח מתכונת קבועה לבחינת מקורן של היצירות.
גרוס ממליץ שהקונסטהאוס ישקול האם בכלל להמשיך ולקרוא לאוסף על שם אמיל בורלה, משום שהצגתו "מאדירה את שמו ובכך את האוסף שלו בכללותו". "יש לשקול האם הצגת האוסף תחת שמו של בורלה מתיישבת עם העמדה המוסרית והאתית של מוזיאון, ואז גם להחליט האם ההשאלה הקבועה תמשיך להיות מוצגת", אמר גרוס.
חשוב לציין כי ההתעוררות בנושא באה בעקבות כללים שפורסמו במרץ 2024 על ידי מחלקת המדינה האמריקנית והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) שעליהם חתמו כ-20 מדינות, ובהן גם שוויץ.
