הודו תקפה היום (שלישי) בפקיסטן והודיעה על פתיחת "מבצע לסיכול תשתיות טרור". על פי צבא הודו, כוחותיו תקפו תשעה אתרים בצד הפקיסטני של חבל קשמיר.
דובר צבא פקיסטן דיווח כי שלושה טילים שוגרו לעבר חבל קשמיר, ונחתו בקותלי, מוזפרבאד ובהוואלפור. בפקיסטן דווח על 7 הרוגים כתוצאה מהמתקפה ההודית ופצועים נוספים. המרחב האווירי של פקיסטן נסגר למשך 48 שעות.
התקיפות מגיעות בעקבות הסלמה ביחסים בין המעצמות הגרעיניות, לאחר שפיגוע קטלני בחבל קשמיר הביא למותם של 26 אזרחים בצד ההודי של החבל.
שר ההגנה הפקיסטני, ח'וואג'ה מוחמד אסיף, הצהיר בראיון לבלומברג TV כי פקיסטן יירטה חמישה מטוסים קרב הודים והשמידה מפקדת חטיבה בתקיפות תגמול. לדבריו, מספר חיילים הודים נלקחו בשבי.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י צפוי לבקר היום בהודו, לאחר שביקר בפקיסטן השבוע. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו עוקב אחר הנעשה בין הודו ופקיסטן, וקרא לשתי המדינות לשמור על קווי תקשורת פתוחים ולהימנע מהסלמה. נשיא ארה"ב טראמפ התייחס לתקיפות ההודיות ואמר שהן "בושה", תוך שהוא מקווה שהקרבות בין המדינות יסתיימו במהירות.
בפיגוע בקשמיר שהתרחש לפני כשבועיים נרצחו 26 בני אדם, אחרי שהמחבלים וידאו שאינם מוסלמים. דבר זה הוביל להסלמה בין שתי המדינות, המחזיקות שתיהן בנשק גרעיני.
בעקבות הפיגוע ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ערך ישיבה עם נציגי זרועות הביטחון. לפי הדיווחים, בעקבות אותה ישיבה מודי העניק לזרועות הביטחון של הודו חופש פעולה מלא, המאפשר להן לפעול "כפי שייראו לנכון". נוסף על כך, ביום רביעי הצהיר שר המודיעין של פקיסטן, עטאולה תאראר, כי קיים מידע אמין לפיו הודו מתכוונת לפתוח בפעולה צבאית נגד המדינה.
בימים האחרונים נרשמו חילופי אש ארטילריים לאורך קו השליטה המפריד בין שני חלקיו של חבל קשמיר. שני הצדדים אישרו את התקריות, תוך שהם מטילים זה על זה את האחריות לתחילתן.
במקביל לחילופי האש, הודו נקטה בשורה של צעדים חריפים נגד פקיסטן. צעדים אלה כוללים השעיית הסכם חלוקת המים בנהר האינדוס, סגירת מעבר גבול מרכזי, הורדת דרגת היחסים הדיפלומטיים וסגירת המרחב האווירי של הודו למטוסים של חברות התעופה הפקיסטניות. פקיסטן הגיבה בצעדים משלה, כולל סגירת המרחב האווירי והשעיית הסחר עם הודו. הסנאט הפקיסטני אף הזהיר כי השעיית הסכם המים עלולה להתפרש כ"מעשה מלחמה".
תולדות הסכסוך על חבל קשמיר
הסכסוך בין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר מקורו בחלוקת הודו הקולוניאלית, לאחר נטישת הבריטים ב-1947. שליט קשמיר באותה התקופה המהארג'ה הארי סינג החזיק בשאיפה להביא לעצמאות החבל, אך שורת אירועים שכללה התקוממות עממית ופלישת כוחות פקיסטנים לקשמיר הובילה אותו לבחור להסתפח להודו, למורת רוחו של הרוב המוסלמי.
ההתקוממות שפרצה בקרב המוסלמים בקשמיר באותה השנה, והפעולות הצבאיות של פקיסטן נגד הודו, הובילו לפרוץ המלחמה הראשונה בין שתי המדינות הצעירות, שגבתה את חייהם של אלפי חיילים בשני הצדדים. בתום המלחמה כל צד פעל לספח שטחים מחבל המריבה, כאשר כל צד טוען לריבונות מלאה עליו.
הגבול בין הודו לפקיסטן בקשמיר, המכונה "קו השליטה" (LoC), שורטט על בסיס קווי שביתת הנשק בתום המלחמה, ונחשב לאחד מהגבולות החמושים ביותר בעולם, שבו מוצבים כוחות צבא גדולים. משנת 1948 ועד לסוף המילניום נלחמו שתי המדינות בעוד שלוש מלחמות משמעותיות, ללא הכרעה ממשית.
בפברואר 2019 ניצת מחדש הסכסוך בין הודו לפקיסטן, אחרי שנים רדומות יחסית בחבל, כאשר פיגוע קטלני שביצעו איסלאמיסטים פקיסטנים בצד ההודי של קשמיר גבה את חייהם של 40 שוטרים הודים. בעקבות כך החלו התכתשויות הדדיות בין הצדדים.
באותה השנה שלטונו של נרנדרה מודי הוסיף שמן למדורה כאשר ביטל סעיף בחוקה שמעניק אוטונמיה לקשמיר, ובכך הכפיף את החבל ואת יושביו באופן ישיר לשלטון בניו-דלהי. המהלך נעשה למורת רוחם של תושבי קשמיר המוסלמים, כיווון שאפשר להודים שאינם תושבי החבל לרכוש קרקעות, דבר שנתפס בעיניהם כניסיון לשנות את המאזן הדמוגרפי בחבל.
קשמיר הוא שטח אסטרטגי שתופס חשיבות עליונה בסדר היום של הודו ופקיסטן, והעימות בו הפך לאחד הסכסוכים המפורסמים בתבל. עבור פקיסטן מדובר בשטח שיושב על עורק החיים המרכזי שלה - נהר האינדוס, ועבור הודו מדובר בדלת האחורית שמובילה אל מרכזי האוכלוסין שלה. ראשת ממשלת הודו המיתולוגית אינדירה גנדי אף התייחסה אל קשמיר כאל "הכתר של הודו".
