50 שנים לאחר מותו של הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו, נראה שיש לו עדנה בקרב צעירים ספרדיים שאינם מודעים לשלטונו האכזר ונוהים אחרי מידע שאינו מבוסס עובדות ברשתות החברתיות.
"החיים היו טובים יותר תחת פרנקו" הפך לסלוגן ברשתות בספרד בקרב דור מתוסכל שלא יודע מספיק על הדיקטטורה הספרדית ומשתמש בסנטימנט רודני לביקורת על המערכות הפוליטיות של היום.
לאחר שהפיל את הרפובליקה הדמוקרטית הספרדית במלחמת אזרחים בין השנים 1936-1939, שבה נהרגו מאות אלפי בני אדם, פרנקו שלט בספרד ביד רמה עד מותו ב-20 בנובמבר 1975.
פרנקו היה גם אנטישמי לא קטן. הוא השתמש בתעמולה אנטישמית כדי לבנות את משטרו הדיקטטורי ומסגר את מלחמת האזרחים הספרדית כמאבק בין הלאומנים לבין "היהדות הבולשביקית", כפי שכינה את מתנגדיו השמאלנים והליברלים.
פרנקו האמין בתיאוריית הקונספירציה לפיה היהודים והבונים החופשיים זוממים להשתלט על העולם, למרות שבספרד היו אז כ-3,000 יהודים בלבד.
למרות שספרד הייתה ניטרלית לכאורה במהלך מלחמת העולם השנייה, מנע פרנקו מפליטים יהודים לברוח מהנאצים דרך ספרד, ואף אפשר לגסטפו לתפוס פליטים יהודים שנמלטו ולהחזירם לגרמניה.
וכיום: כריסטינה לוז גרסיה, מורה להיסטוריה בבית ספר במדריד, אמרה שראתה כמה מתלמידיה חוזרים על "מיתוסים" ו"ביטויים הקשורים קשר הדוק למשטר הרודני ולתעמולה הפרנקואיסטית".
לתלמידים אלה אין "ידע מעמיק מאוד על האדם" או על שנות שלטונו הארוכות, שאופיינו בעינויים ובשלילת חירויות, כך סיפרה לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
על פי סקר שנערך באוקטובר על ידי מכון הסקרים הלאומי CIS, יותר מחמישית מהספרדים חשבו שהדיקטטורה היתה "טובה" או "טובה מאוד" לספרד, כאשר 65.5 אחוזים תיארו אותה כ"רעה" או "רעה מאוד".
בניית מאגרים, הבטחת שגשוג כלכלי ויצירת ביטחון סוציאלי הם חלק מההישגים - אמיתיים או מוגזמים - המיוחסים לפרנקו כדרך לטוות נרטיב אלטרנטיבי למשטרו הנתמך על ידי הפשיסטים.
הנרטיב הפרו-פרנקו הוא, עבור חלק מהתלמידים, "דרך להתריס נגד המורים או להיראות כבעלי דעה שונה, וזה משהו מאוד מושך בגיל ההתבגרות", הוסיפה המורה לוז גרסיה.
הצעירים "מתוסכלים בצורה יוצאת דופן" מתנאי עבודה קשים ודיור שאינו בר השגה, אמרה ורוניקה דיאז, רכזת תואר שני באוניברסיטה הלאומית ללמידה מרחוק.
"הם מאמינים שמפלגות פוליטיות מסורתיות לא רק נכשלות בפתרון בעיותיהם, אלא גם חלק מהן", אמרה דיאז ל-AFP, והסבירה בכך את המשיכה של הצעירים לימין הקיצוני.
דיאז מוסיפה: "הגירעון בחינוך להיסטוריה בבית הספר לצד ריבוי יוצרי תוכן המפרשים מחדש את ההיסטוריה מובילים צעירים חסרי מספיק כלים ביקורתיים לבלבל בין הנרטיבים הללו לגרסאות לגיטימיות של היסטוריה".
בעוד כשבועיים יצויין יום השנה למותו של הדיקטטור ועמו תוכנית אירועים רשמית שתעסוק במורשתו.
