נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת מרים נאור, אומרת היום (חמישי) כי קיים עליהום לא מוצדק על מערכת המשפט. בריאיון לתמר אלמוג ומרכדי גילת בכאן רשת ב' אמרה נאור כי העליהום הזה הוא הגורם לירידה באמון בבתי המשפט. "תמיד אפשר לשפר ולתקן אבל חלק מהעליהום הוא לא מטעמים ענייניים, אלא מאי שביעות רצון מתוצאות מסוימות", היא ציינה.
נאור סיפרה כי היא אינה מתגעגעת להתקפות על בית המשפט בתקופתה כנשיאת העליון: "קשה להתגעגע להתקפות אבל חיינו עם זה ובית המשפט ימשיך לחיות עם זה. מערכת בתי המשפט עצמאית וחזקה אין לנו אופציה אחרת. אנו יכולים לפסוק רק באופן שאנו פוסקים בלי מורא ובלי משוא פנים. לפעמים ההתקפות אישיות ולפעמים מערכתיות. יש התקפות שעברו את הגבול. המקיפים יודעים".
נאור סיפרה כי לא חשה בעליהום נוראי מטעם שרת המשפטים. "עבדנו בגלוי וידעתי מה היא עושה והיא ידעה מה אני עושה למעט פסקי דין." עשיתי לי כלל עוד כשהייתי נשיאה שלא להתייחס לתכנן של שיחותיי עם שרת המשפטים וכך אעשה גם היום. כך גם לגבי שיחותיי עם ראש הממשלה והיו כאלה".
על הביקורת המוטחת בבית המשפט העליון על התערבותו בהחלטות הרשויות האחרות אמרה נאור: "אני לא אוהבת את המילה אקטיביזם. כל הליך נבחן לגופו. כשמוניתי אמרו שאני שמרנית ואחר כך אמרו שאני אקטיביסטית. אפשר למתוח ביקורת על פסק דין. אך אחד אינו מושלם, אבל אני לא שותפה לדעה שבית המשפט מתערב יותר מדי. הוא מתערב כשצריך. אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה. מעולם לא חששתי לפסוק את מה שצריך לפסוק. כך עושים ויעשו שופטי העליון גם בעתיד".
"לא מסכימה עם הגישה שלא מוסרי לגייס עדי מדינה"
על פגישת של מחליפתה בתפקיד אסתר חיות עם ראש הממשלה אמרה נאור כי זהו מהלך לגיטימי. "לא יעלה על הדעת שתעמוד על השולחן הצעה כפי שעלתה לאחרונה בלי שישוחחו עם נשיאת בית המשפט העליון".
הנשיאה לשעבר נאור נשאלה על הצעת החוק החדשה של יו"ר הקואליציה דוד אמסלם מהליכוד לאסור על הפרקליטות את זכות הערעור: "אני לא חושבת שנכון למנוע ערעורים. זה לא נכון ששופט הערכאה הראשונה ידע שהוא גם הערכאה האחרונה. ההמצאה הזו אולי נועדה לנגח. צריך לתת זכות ערעור. למה להגביל אותה? היא צריכה להיות טבועה בהליך". לשאלה מה היו המניעים מאחורי הצעת החוק אמרה נאור: " אני לא יודעת מה המניעים. אני יכולה להעריך אך לא אשתף אתכם בהערכתי. לא עסקתי בעניינים פוליטיים ולא אתחיל בכך היום".
השופטת נאור התייחסה גם לביקורת על גיוס עדי מדינה המוטחת ברשויות אכיפת החוק: "אני לא מסכימה עם הגישה שאומרת שלא מוסרי לגייס עד מדינה. יש הנחיות מפורטות מאוד של היועמש מתי כורתים הסכם עד מדיה, זה נעשה בפיקוח של הדרגים הכי בכירים. הדרך היחידה לעתים להביא להרשעות של ראשי ארגוני הפשיעה היא באמצעות עדי מדינה. מה לא מוסרי בזה, שהוא הלשין על הבוס שלו שעבר עבירות? עדיף כמובן לאסוף ראיות. עד מדינה מעצם ההגדרה הוא עבריין והיה עדיף שכל העבריינים יתנו את הדין אבל לא תמיד זה אפשרי".
