חקירת העדויות הקשות על התעללות בילדים בגן ההורים "טולי" ברמלה בעיצומה, אולם ההורים חוששים שאם יורשעו הסייעות בהתעללות, העונשים שלהן יהיו קלים מדי. בעוד החוק קובע עד שבע שנות מאסר למי שהורשעו בהתעללות, בתי המשפט נוטים להקל בעונשים. בחודש מאי הגיש ח"כ אופיר כץ מהליכוד הצעת חוק, לפיה ייקבע עונש מאסר בפועל מינימלי, של שנה אחת, לעבירת התעללות בחסר ישע.
"גם במקרים קשים שבהם האלימות תועדה, בתי המשפט הסתפקו בעבודות שירות, ולא שלחו מטפלים אלימים למאסר בפועל", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "חלק מן המטפלים ומהמטפלות אף חזרו לעבוד בתחום וביצעו פעם נוספת תקיפה או התעללות. מטפלים אלו הצליחו לעורר את רחמי בית המשפט ולזכות בעונשי מאסר הנמוכים משמעותית מהעונשים הקבועים בחוק".
הקושי העיקרי בהרשעה בהתעללות בחסר ישע הוא הצגת הראיות הנדרשות. במקרים רבים המתלונן הינו העד היחיד למעשים, וכאשר מדובר בילד או בזקן, קשה לעמת את עדותו עם זו של החשוד בהתעללות.
כמו שצוין בדברי ההסבר לחוק, גם כשלהתעללות יש תיעוד מצולם ומושגת הרשעה, העונשים למתעללים אינם כבדים. רק לאחרונה, לפני מעט יותר משבוע, נשלחה ציפורה דוד, מטפלת בת 65 ממושב בשפלה, לשנת מאסר לאחר שהורשעה בהתעללות בקטין חסר ישע בעת שעבדה כמטפלת של תינוק בן 11 חודשים. הפרקליטות דרשה עונש מאסר של בין 18 ל-48 חודשי מאסר.
באוקטובר 2018 הורשעה מטפלת מקריית מוצקין בהכאת תינוקות בני שבעה חודשים, ונשלחה רק לשנת מאסר אחת בפועל. באותה שנה נגזרו על שני מטפלים מחיפה שהורשעו בהתעללות בזקנים 18 חודשי מאסר. העונש המקסימלי על עברת התעללות בחסר ישע הינו שבע שנות מאסר.
ח"כ אופיר כץ אמר לכאן חדשות: "אין כאן הרתעה, מתעללות מקבלות עונשים מגוחכים. הצעת החוק שלי באה לשים סוף לתופעה הזו- כל מתעלל בפעוט יישב בכלא. אאבק עד אשר אחוקק את החוק, ועד אשר אלו יישבו בכלא. חבל שמשרד המשפטים לא מקדם את הצעתי המלאה ודבק בעמדתו לתת לפושעות האלו עבודות שירות בלבד".
ח"כ אופיר כץ
