לא רק מפכ"ל: כבר בחודשים הקרובים השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה יצטרך לדון בשורה של החלטות לגבי גורלם של קצינים בכירים – חלקם בתפקידים הרגישים ביותר ושאליהם מועמדים קצינים שפיקדו על חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, חברי כנסת ושרים. על פי חוק, השר אוחנה מאשר כל מינוי במשטרה של קצין מדרגת סגן ניצב ומעלה, מפקדי מחוזות, מרחבים ויחידות מיוחדות. בסך הכל מדובר במינויים של כ־800 קצינים. אחד התפקידים שטרם אוישו הוא סגן ראש אגף החקירות והמודיעין.
אחרי מינוי המפכ"ל: השר אוחנה יצטרך להכריע בקרוב גם על עתידם של חוקר רה"מ בתיקים 1000 ו-2000, הקצין שפיקד על חקירת תיק בזק וגם של הקצין שאחראי על חקירת פרשת הממד החמישי@Roi_Yanovsky #חדשותהערב pic.twitter.com/V3zwpJnpsP
— כאן חדשות (@kann_news) 26 במאי 2020
בין המועמדים שנבחנו אליו: תת ניצב כורש בר נור, בתפקידו הקודם היה ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, וחוקר בתיקים 1,000 ו־2,000, ראש יאח"ה עתה תת ניצב יואב תלם, מי שהיה החוקר המרכזי של תיק 3,000 – תיק הצוללות – ומי שאחראי היום בין היתר על חקירת פרשת "המימד החמישי", וגם תת ניצב ערן קמין, ראש חטיבת החקירות לשעבר, שחקר בין היתר את פרשת מעונות ראש הממשלה.
קצין נוסף ששמו צפוי לעלות לדיון שיבוצים בעתיד הוא תת ניצב אלי אסייג, מפקד היחידה לאכיפה כלכלית בלהב 433. תחת אסייג התנהלה חקירת תיק 4,000 ובאחרונה גם חקירת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, זו שגם הובילה לסערה אחרי שחוקרים עיינו בטלפונים של יועצי ראש הממשלה בלי צו.
מצד אחד, דוח מבקר המדינה קבע שקיימת בעייתיות בכך שהדרג הפוליטי הוא זה שמאשר כל כך הרבה מינויים. מצד שני, השר הקודם גלעד ארדן טען שוב ושוב שסמכויות השר לביטחון הפנים בחוק מצומצמות, פוגעות ביכולתו להשפיע ויש להרחיב אותם. ומה עם השר אוחנה? בנאום הפתיחה שלו אמר שבעוד יש כאלו שמייחסים לו כוונות, הוא בשלב הזה, מתכוון ללמוד.
