הוא עבריין שהורשע במעשים מגונים בנשים שבאו לקבל את ברכתו, וחשוד כעת בעושק חולים ומסכנים. הוא לא מציית לחוק, למוסר, ואפילו להלכה – אז איך זה שלאליעזר ברלנד יש עדיין חסידים? מה עוד צריכים אותם אנשים שהולכים אחריו כדי לפקוח עיניים?
למעשה, הגרעין הקשה של חסידי ברלנד מצטמק. פרשיות פליליות ומשברים פנימיים הכניסו את הקהילה שלו - "שובו בנים" - לצרות, שגלשו גם מעבר לגרעין החסידים הקשה. רבים מהאוהדים מרחוק של ברלנד נעלמו, ובעיקר – לקחו איתם את הוראות הקבע לפקודת מוסדות הקהילה.
מי נשאר? קודם כל אליעזר ברלנד עצמו – שהקים בשנות ה-70 קהילה של חוזרים בתשובה, ברוח ברסלב, ובנה אותה סביב נכס יקר והרסני – כריזמה אישית.
בעבר גרמה הקהילה הזו להמונים ללכת אחריו עד הקצה – לחזור בתשובה רק כדי לחיות כדחויים בין חרדים, ואפילו לסכן את חייהם: להסתנן בלילות לקבר יוסף בשכם, לנהל מרדפי אקסטרים אחר מכוניתו של רבם ב-180 קמ"ש. כל מה שאסור – אצל ברלנד הפך מקודש.
חצי מאותה קהילה נשאר - מאות חסידים שעדיין סוגדים לברלנד ומייחסים לו תכונות של משיח. הם מאמינים בו. גם אם היו מראים להם את המעללים המיוחסים לו – הם היו מכחישים. בעצם, זה בדיוק מה שקורה.
למה הם נשארים? חוץ מהתמימים שתלויים בו, החסידים של ברלנד אימצו נוסחת קסם ברסלבית מוקצנת – "בשבחי הביזיונות". הם לא מתעניינים במעשיו, בטח לא בקורבנות שלו. מבחינתם הדבר היחיד שמעניין הוא "השם הרע" שנצמד לברלנד. הביזיונות שלו מצילים את הדור. רע לו? זה רק כי הוא בשליחות לספוג ביזיונות.
בקיצור - בשביל חסידיו השרופים, כלום לא קרה – ואם קרה, טוב שקרה.
הבעיה עם התיאולוגיה הזו, היא שקשה ללכת איתה למכולת. זוכרים את האוהדים מרחוק? את אלה שהוקסמו מהכריזמה של ברלנד, ונעלמו יחד עם הוראות הקבע? לפי החשדות הנוכחיים, לחסידיו הנותרים של נשאר לצאת לחפש אנשים במצוקה, ולהפוך אותם לתורמים לעת מצוא. כך הכול מתחבר - העושק גדל, וגם הביזיונות של ברלנד.
לפי החשדות, ברלנד מבטיח רפואה ודאית, או סוכריית מנטוס, רק תשלמו במזומן. אלה לא סתם קמעות או סגולות, אלא הבטחות מפורשות לרפואה – תוצאה ודאית. וזה כנראה ההבדל בין ברלנד ובין מקובלים ואדמו"רים אחרים, שיהודים טובים, לאורך כל הדורות, מחפשים את ברכתם.
