היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסר היום (רביעי) ליו"ר ועדת הכנסת את התייחסותו לבקשת ח"כ חיים כץ לחסינות וטען כי יש לדחות אותה. זאת לאחר שרק אתמול מליאת הכנסת אישרה ברוב של 59 תומכים וללא מתנגדים את הקמת ועדת הכנסת שתדון בחסינות של כץ.
מנדלבליט גם ביקש להבהיר שהוא מודע לרגישות בבחינת התנהלותו של כץ, במסגרת הליכי חקיקה בכנסת כעבירה פלילית. עוד הוסיף שאין בכתב האישום נגד כץ להתערב בעבודת חברי הכנסת או לקבוע להם נורמות עבודה חדשות. עם זאת הדגיש שהמעשים שמפורטים בכתב האישום חריגים ביותר, ולא תואמים את דרכי העבודה המקובלות בכנסת.
כץ התפטר מתפקידו כשר העבודה והרווחה בחודש אוגוסט לאחר שמנדלבליט, הודיע כי החליט להגיש נגדו כתב אישום באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. "בכל פעולותיי במסגרת מילוי תפקידי כשר וכחבר כנסת, פעלתי באופן ענייני ונטול פניות לטובת הציבור", כתב כץ במכתב ההתפטרות שהגיש לראש הממשלה נתניהו.
לפי כתב האישום, כץ ואיש שוק ההון מוטי בן ארי החזיקו אגרות חוב במיליוני שקלים, של חברות שעלולות להיות בחדלות פרעון. כמו כן, בן ארי ביצע עסקאות בעבור כץ תוך שימוש במידע פנים. באחת מהעסקאות כץ הרוויח 207 אלף שקלים בתוך ימים בודדים, ובן ארי הרוויח 83 אלף שקלים.
שווי התועלת הכלכלית הפוטנציאלית של כץ מהעבירות שביצע, ועליהן יעמוד לדין, מוערך במיליוני שקלים. חלק מהסכום הוא רווח פוטנציאלי מוערך, בשל משמעות קידום החוק שהיה אמור להיטיב עם השר, ותיאום עסקאות. חלק אחר מהסכום הוא כסף מזומן שהתקבל על ידי מכירת מניות. תועלת כלכלית נוספת מתבטאת בעסקאות פיקטיביות של מכירה וקניה של מניות, שמטעה את המשקיעים ויכולה לנפח את ערך המניה, ובניהול תיק ההשקעות בחינם.
