ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו ועד המדינה בתיק 4000, הגיש היום (שני) תביעה נגד בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, על סך חצי מיליון שקלים. חפץ תובע את נתניהו בגין שורת פרסומים נגדו ובגין פגיעה בפרטיות. בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בנתניה, טוען חפץ כי בשורת פרסומים של יאיר נתניהו בטוויטר, הוא פגע פגיעה חמורה וקשה בפרטיותו במטרה לבזותו ולהשפילו - "בכוונה לעשות כן, או לכל הפחות תוך מודעות למשמעות מעשיו". בנוסף, חפץ טוען שהמטרה הייתה לשבש את עדותו כעד מדינה: "ללחוץ אותו, להטרידו ולהדיחו מעדות האמת שמסר לרשויות האכיפה".
"למיטב ידיעתו של ניר חפץ, אין ליאיר נתניהו משלח יד פורמלי והוא עוסק באופן אינטנסיבי בקידום מטרות משפחתיות ופוליטיות באמצעים דיגיטליים ואחרים ממקום מגוריו בפועל, המעון הרשמי של ראש הממשלה", נכתב בכתב התביעה. "כבר במועד תחילת עבודתו של ניר חפץ כראש מערך ההסברה הלאומי, וביתר שאת עם גיוסו של יאיר נתניהו לצה"ל, נאלץ חפץ להפעיל את כישוריו על מנת להגן על יאיר נתניהו מפני פרסומים שונים פוגעניים ומטרידים, ובמיוחד אלה שאיימו לפגוע בצענת חייו של יאיר נתניהו. מאז קיץ 2014, וביתר שאת מאז נצחון הליכוד ב-2015, שיחרר הנתבע את חרצובות לשונו ובפרט את מוסרות מקלדתו ברשתות החברתיות". ב-2017 פרש חפץ מתפקידו בנסיבות שאינו מפרט בכתב התביעה, אך לדבריו יש להן רלוונטיות לתביעה – ייתכן שהתכוון לרמוז שפרישתו נעשתה בעקבות התנהלות יאיר נתניהו.
"חפץ התקשר לנוני מוזס וביקש ממנו למנוע את פרסום הידיעה"
עד המדינה נתן בכתב התביעה דוגמא לפעילותו עבור יאיר נתניהו, כשהתבקש לכאורה מטעם המשפחה למנוע ב-2009 פרסום כתבת תחקיר על נתניהו הבן ב"ידיעות אחרונות", כעשרה ימים לפני יום הולדתו ה-18. "חפץ התגייס מיידית לפעולה, צלצל לעורך '24 שעות' רענן שקד, שאיתו הייתה לו היכרות מוקדמת משנות עבודתם בעיתון, וביקש ממנו לעכב את הכתבה בכמה ימים", נכתב. בהמשך, טוען חפץ, ששימש שלוש שנים קודם לכן כעורך מוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות" - הוא "נפגש מנהל בית הספר שבו למד יאיר נתניהו וכן עם עורך הדין מיכאל ראבילו ממשרד 'שמרון-מלכו' המייצג את המשפחה, ולאחר מכן הם פנו לעורך הדין של 'ידיעות אחרונות' והתריעו בפניו כי הפרסומים מפרים את חוק הנוער. לאחר מכן צלצלו חפץ ומנהל בית הספר שבו למד נתניהו וטענו בפניו שחלק מהטענות בכתבה אינן נכונות. לבקשה ראש הממשלה, התקשר חפץ גם למו"ל 'ידיעות אחרונות' ארנון (נוני) מוזס וביקש ממנו למנוע את פרסום הידיעה. בעקבות פעילות, זאת תוכן הכתבה היה מאוזן ואף חיובי".
לפני כשבוע וחצי הגיש חפץ תביעה גם נגד שר המשפטים אמיר אוחנה. זאת לאחר שאוחנה חשף פרטים מחקירתו של עד המדינה במליאת הכנסת. לטענתו, הדברים שאמר השר במליאת הכנסת נאמרו במטרה לבזותו ולהשפילו, תוך שלכאורה ביצע הפרת חובה חקוקה, כולל שיבוש הליכי משפט והטרדת עד, ופגיעה בפרטיות. חפץ אף תבע את פרשן גלי צה"ל יעקב ברדוגו. מדובר בשתי תביעות על סך חצי מיליון שקלים כל אחת, שהוגשו לבית משפט השלום בתל אביב. שתיהן בעילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועילות נזיקיות נוספות.
אוחנה אמר מצידו: "לא חוזר בי מאף מילה. מה שאמרתי על הדוכן היה הכרחי לדיון הפרלמנטרי בנושא. זו הייתה ליבת הדיון. אי אפשר, למיטב שיפוטי, לקיים דיון על הביקורת נגד רשויות האכיפה – בלי לפרט על מה הביקורת".
מיד לאחר חתימתו על הסדר עד מדינה בחקירתו בתיק 4000, אמר חפץ כי הלחץ על אתר "וואלה!" נבע בראש ובראשונה מיאיר נתניהו."שמע לי, שמע לי. ב-18 במרץ 2015 (יום אחרי הבחירות) אני וביבי we couldn't care less מה יהיה כתוב בוואלה", סיפר חפץ לחוקר. "אנחנו היינו נזכרים בהם, ארבעה חודשים לפני הבחירות הבאות, שיכתבו מה שהם רוצים. לא הייתה פרשת 4000 בלי יאיר, זה מה שאני מסביר לך, אבל הוא נכנס לאטרף על וואלה והטריף את ההורים שלו ואת כל המערכת על כל שטות שפורסמה. למעלה מ-90%, מהפניות היו ביוזמת יאיר, כאשר במקרה של בנימין נתניהו 100% מהפניות היו ביוזמת יאיר".
