כתבי החשדות בפרשת הצוללות חשפו את הקשר העמוק של השר יובל שטייניץ לפרשה. אף ששטייניץ אינו חשוד בה, בחדשות הערב בכאן 11 נחשף הערב (ראשון) כי יש לשטייניץ חיבור לרבים מכוכבי הפרשה. על פי הפרסום, ראש המועצה לביטחון לאומי בעבר, אבריאל בר יוסף, החשוד בקבלת שוחד, נמצא בקשר ארוך שנים עם השר ועירב בקשר גם את עד המדינה שחזר בו - מיקי גנור.
בשנת 2004, כאשר שטייניץ עמד בראש ועדת החוץ והביטחון, היה בר יוסף המנהל המקצועי של הוועדה. בכתבי החשדות נחשף קשר שלא היה ידוע עד עתה ביניהם. בסוף שנת 2008, סייע בר יוסף לשטייניץ להקים צוות חשיבה אסטרטגי לקידום מועמדותו הפוליטית בבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגת הליכוד באותה עת. למפגשים של הצוות צירף בר יוסף את מיקי גנור.
במאי 2009, רצה גנור להרשים את נציגי חברת המספנות טיסנקרופ, שמכרה את כלי השיט והצוללות לישראל, כדי לקבל את תפקיד נציג המספנות בארץ. בר יוסף יזם פגישה עם שטייניץ, שהיה אז שר האוצר, ותדרך אותו לפני הפגישה. שטייניץ פעל על פי התדרוך. באותו החודש נערכה הפגישה במשרדו של השר ובה השתתפו גם גנור ובר יוסף. הפגישה התקיימה בהתאם לדגשים שהעביר גנור לשטייניץ באמצעות בר יוסף.
צלע נוספת בצוות החשיבה האסטרטגי של שטייניץ ב-2008 היה ראש המטה שלו – עורך הדין דוד שרן, שחשוד בקבלת שוחד מגנור. על פי כתב החשדות, שרן סייע לגנור לתאם פגישות עם שטייניץ והעביר לגנור מידע פנימי מתוך משרד האוצר בקשר להתקדמות בעסקאות כלי השיט.
עוד קשר לשטייניץ, שנחשף בחדשות הערב, הוא מצדו של יו"ר קרן היסוד לשעבר, מודי זנדברג, שקיבל גם הוא, על פי כתבי החשדות, שוחד מגנור. במאי 2014, הציע זנדברג לגנור לפגוש את השר שטייניץ בכינוס של קרן היסוד, שהתקיים בבלגיה, ולשוחח עמו על קידום עסקת כלי השיט.
הקשר של גנור ללשכת השר שטייניץ סיבך אותו גם בחשדות לעבירות על חוק מימון מפלגות. בנובמבר 2012 התקיימו בחירות מקדימות בליכוד. על פי כתב החשדות, גנור, שלא רצה ששמו יופיע ברשימת התורמים לשטייניץ, העביר לשרן חמש המחאות בסך 5,000 שקלים כל אחת, לפקודת חמישה מוטבים שתרמו למסע הבחירות של השר. סך התרומות חצה את הרף המותר. שטייניץ כאמור אינו חשוד בפרשה, אבל סביבתו הקרובה ביותר פעלה, על פי החשד, בצורה עבריינית והשתמשה בו כדי לקדם את מסכת השוחד.
צמד המילים שסיבכו את שמרון וגנור
לפי טיוטת כתב האישום, גנור היה אמור לקבל עמלה על תיווך שעשה בין קרן מחקר מסוימת לבין בנק "קרדיט סוויס", כמקובל. אלא שגנור ביקש שלא להיות מזוהה כמתווך, ולכן מי שחתם כמתווך שזכאי לעמלה הוא עורך הדין דוד שמרון. כך פורסם הערב בחדשות הערב.
המכתב שסיבך את שמרון וגנור: ב-2017 שלח גנור מכתב לבנק הפועלים לפיו כ-80 אלף דולר ששמרון מבקש להעביר לו, הם "בגין ייעוץ פיננסי שניתן בקשר לעסקה עם בנק קרדיט סוויס". לפי טיוטת כתב האישום לא היה ייעוץ פיננסי אלא השניים ניסו להסוות עמלה עבור תיווך שגנור ביצע@almog_tamar #חדשותהערב pic.twitter.com/svI0KYzc9q
— כאן חדשות (@kann_news) 8 בדצמבר 2019
כשהגיע הכסף מהבנק, שנמצא בשוויץ, שמרון ניסה להעבירו לגנור, אך הבנק סרב לאשר את ההעברה משום שלא קיבל הסברים. אז נשלח המכתב הבא, שככל הנראה סיבך את השניים. "בהתאם לבקשתכם, הרינו להבהיר כי אנו צפויים לקבל ממשרד עורכי הדין שבנדון סך של 79,192 אלף דולר בגין ייעוץ פיננסי שניתן על ידנו בקשר לעסקה עם בנק קרדיט סוויס", נכתב.
לפי כתב החשדות, הבעיה טמונה במילים "ייעוץ פיננסי" משום שלכאורה, לא היה כאן ייעוץ, אלא עמלת תיווך שהוסתרה. לכן, זאת עבירה לפי סעיף מסוים בחוק איסור הלבנת ההון - מסוג התיקים שמסתיימים בקנס כספי.
