דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) מצביע על ליקויים חמורים והזנחה ארוכת שנים של המדינה את אמנת "אפוסטיל", אשר עליה ישראל חתמה בשנות ה60 ושמספקת אישור משפטי עבור מהימנותם ותוקפם של מסמכים ציבוריים ישראליים מול 127 מדינות. מהעולה בדוח מתגבשת היתכנות לפגיעה אפשרית ביחס של מדינות רבות בעולם לכשרות תעודותיהם של מאות אלפי ישראלים, בהן תעודות לידה, נישואין, תעודות אקדמיות ועוד מסמכים רבים בעלי חשיבות.
ביקורת שערך מבקר המדינה במשרדי החוץ, המשפטים, במערך הדיגיטל הלאומי וברשות האוכלוסין העלתה כי הנושא הוזנח במשך שנים רבות - באופן יישום האמנה, בהקפדה על התהליכים הכספיים ובשירות לציבור. כל זאת, תוך התעלמות מאפשרות ממשית לחשיפה חסרת אחריות של מידע אישי רגיש של אזרחים.
כך, בדוח מתאר המבקר כי בעמדות השרות העצמי לשרותי הממשלה שפזורות ברחבי הארץ ומופעלות על ידי מערך הדיגיטל הלאומי "קיימת פרצת אבטחת מידע משמעותית". המבקר מצא כי ברשת פארם, שב-120 סניפיה פזורים אותן עמדות, עובדים יכולים לגשת ולפתוח את המחשבים הממשלתיים הרגישים באין מפריע. לדברי המבקר, פרצה זו "מאפשרת לגורמים בעלי אינטרסים זרים להשתלט על עמדות השירות העצמי ולבצע פעולות להנפקת אישורים". לדבריו, מדובר ב"סיכון ממשי לניצול לרעה ולמעשי הונאה".
בסוגיית שירות הציבור, מציין המבקר שורה של פגמים בהתנהלות, כשהבולט בהם הוא עצם העובדה שעל מנת לקבל חותמת אפוסטיל על מסמך אישי, ניתן להגיע רק למטה משרד החוץ בירושלים. זאת, על אף שכבר ב-2020 קבעה הממשלה שיש להקים בתוך ארבעה חודשים תשתית שתאפשר לכלל משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות הנדרשות להנפיק אימות דיגיטלי לתעודות ציבוריות שניתנות באמצעים אלקטרוניים.
בנוסף, בדוח מייחד המבקר ביקורת כלפי שליחים שמבצעים את השרות כמיופי כוח, ואשר זוכים לעקוף את התור. "התנהלותו של משרד החוץ הובילה להשתלטות שליחים על שעות קבלת הקהל במסגרת שירות ציבורי", כותב המבקר. "זה תוך קיפוח האזרחים שהמתינו לתורם תוך פגיעה בזכותם של האזרחים לקבל שירות שוויוני והוגן ממשרד ממשלתי ובהבטחה שכל האזרחים ייהנו מגישה שווה לשירותים ציבוריים", קובע המבקר, שגם מעריך כי שרותי השליחויות עולים לאזרח כ-50 מיליון שקל בשנה.
כמו כן, המבקר מציין אף כי המענה הטלפוני מופעל רק יומיים בשבוע בשעות הצהריים, וכי לדוגמא בחודש מרץ 2025 רק 6% מהשיחות קיבלו מענה. בכל הקשור להתנהלות של ישראל לפי נהלי האמנה, בדוח מתואר כי רבות מהתעודות שהונפקו היו בדרך שהיא בניגוד להנחיות האמנה, תוך שימוש במאגרים של מורשי חתימות שהיו חלקיים וחסרים, וביצוע הפעולות בהיעדר נוהל עבודה ומדריך מקצועי.
ממשרד החוץ נמסר: "דוח המבקר מתייחס לפעילות עבר בנושא אפוסטיל בין השנים 2022 עד 2024. מאז משרד החוץ למד את ממצאי הדוח, תיקן ליקויים שנמצאו בו, ופועל כדי להטמיע לקחים נוספים, בין היתר, בהפרדה והוספת שעות קבלת קהל, פיתוח מערכת ממוחשבת בתחום האפוסטיל ועוד. המשרד נמצא בקשר ישיר עם משרד המשפטים ומשרדים ממשלתיים נוספים בכל הנוגע לנושאים בדוח המצריכים הירתמות בין-משרדית".
ממערך הדיגיטל הלאומי נמסר: "עם קבלת ממצאי הביקורת בוצעו פעולות מיידיות לתיקון הליקויים שנמצאו במספר מצומצם של עמדות. בעמדות השירות העצמי מתבצעות בדיקות שגרתיות, במסגרתן לא אותרו הליקויים שעלו בדו״ח מבקר המדינה. בשל כך, עם קבלת הדו״ח, הופקו לקחים גם באשר לאופן ביצוע הבקרה והבדיקות למניעת הישנות הדבר".
