כתב אישום הוגש היום (חמישי) בפרשת "מבוך הכסף" נגד ראשי ארגון הפשע בכרי, ראש עיירית נצרת לשעבר על סלאם ובכירים נוספים בארגון הפשיעה ובעיריית נצרת בעבר ובהווה, כך פורסם היום (חמישי) בתום החקירה בפרשה.
14 המעורבים יובאו בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, שם תגיש פרקליטות מחוז צפון את כתב האישום התקדימי נגד המעורבים. בין הנאשמים הבולטים בפרשה ניתן למנות את סמיר בכרי, המוגדר כראש הארגון; מוחמד פחורי (אל־אבש), ששימש כסגנו ויד ימינו; עו"ד סמר אבו אחמד, שלפי הנטען היה אחראי על מערך הכספים והלבנת ההון; זוהיר בכרי, ראיד ריאן, מוחמד ריאן ושהד’ אבו נג'י – וכן עלי סלאם, ראש עיריית נצרת לשעבר.
לפי כתב האישום, הארגון פעל במבנה היררכי ברור שכלל צמרת פיקודית, דרגי ביניים וזרוע כלכלית שעסקה בגבייה ובהנעת כספים. מה שמאפשר לייחס לנאשמים עבירות של ארגון פשיעה - המקרה השני בארץ בו מיוחסות עבירות מהסוג הזה, כשבמקרה הקודם הדבר יוחס לארגון אבו-לטיף.
לאחר חודשים של חקירה סמויה, עברה הפרשה לשלב הגלוי ב־9 בדצמבר עם פשיטה רחבת היקף של מאות שוטרי מחוז צפון ולוחמי מג"ב על עשרות יעדים בנצרת ובסביבתה, ובהם מתחמים המזוהים עם בכירי הארגון ובניין עיריית נצרת.
בגל המעצרים הראשון נעצרו בכרי וסלאם, לצד בכירים בעירייה, אנשי כספים וחשודים נוספים. בהמשך נעצרו מעורבים נוספים, ובתוך כחודש וחצי נעצר גם מספר 2 בארגון וכן עורך הדין שנמלט והסתתר בדרום הארץ.
"במהלך החקירה הגלויה שנמשכה לאורך כ-80 ימי מעצר של רבים מהנאשמים, הצליח צוות החקירה לחשוף עבירות רבות וחמורות שיוגשו באופן נדיר תחת החוק למאבק בארגוני הפשע, מה שצפוי להביא להחמרת הענישה כלפי הנאשמים", נמסר מהמשטרה.
עוד נכתב בהודעת המשטרה כי במהלך ימי החקירה הצליחו החוקרים להגיע לאחת הראיות המשמעותיות בתיק - קופת הצ'קים של הארגון בדמות תיק גב ובתוכו צ'קים "חיים" בשווי של כ-109,000,000 ש"ח. "כל הצ'קים שנתפסו הופקדו לידי האפוטרופוס הכללי ועשרות בעלי הצ'קים הגיעו לחקירה במשרדי היחידה המרכזית", נמסר.
ראש עיריית נצרת לשעבר עלי סלאם מובא לדיון הארכת מעצרו בינואר
מעצרו של ראש עיריית נצרת לשעבר, עלי סלאם, הוארך ב-8 ימים. הוא עצור כבר 50 ימים עם בכירים בעירייה ובארגון הפשע בכרי במסגרת פרשת "מבוך הכסף", בה חשודים בכירים בעירייה בהלבנת הון והעברת כספים לארגון הפשע | תיעוד הגעת של סלאם לדיון הארכת המעצר
— כאן חדשות (@kann_news) January 21, 2026
(מיכל וסרמן)
צילום: דוברות המשטרה pic.twitter.com/rA5hA1HQ0P
ארגון בכרי: יותר מ-160 "חיילים", סכסוך מדמם ובוס בשלט רחוק
על פי ממצאי החקירה, סמיר בכרי ניהל חלק מפעילות הארגון “בשלט רחוק” מסרביה, ובשלב מאוחר יותר שב לישראל יחד עם בכיריו כדי לחזק את אחיזתו בשטח. במשטרה רואים בכך אינדיקציה ליכולת שליטה מרחוק ולמבנה ארגוני יציב ומתמשך.
הארגון, כך נטען, מנה יותר מ־160 "חיילים" ופעל בשורת תחומים עברייניים: בין היתר גביית דמי חסות (פרוטקשן), סחר בנשק, השתלטות על מכרזים ופעילות אלימה. הוא מצוי בסכסוך דמים מתמשך עם ארגון חרירי, סכסוך שגבה קורבנות רבים בשנים האחרונות והוביל לשורת אירועי ירי וחיסולים בצפון.
כך פעל מבוך הכסף
בלב הפרשה עומד מנגנון סחיטה מורכב שנחשף בחקירה של היחידה הכלכלית בלהב 433. פרשיית "בגדי המלך": פרשיה נוספת שהתנהלה ביחידה הכלכלית ביאל"כ בלהב 433 - ומייחסת לארגון הפשע בכרי סחיטה של כ-10 מיליון שקלים מבעלי עסקים בנצרת ואזור הצפון על ידי אנשי הארגון. בפרשה מעורבים בין היתר סמיר בכרי, זוהר בכרי חאדד ריאד ועורך הדין סמי אבו אחמד. החקירה החלה בעקבות מידע שהגיע ליחידה שהבשיל לעדות של תלונה של נסחט שסיפר שסחטו אותו באופן ממושך והטילו עליו חוב כספי גבוה מאוד, והכניס אותו לאיומים באלימות עליו ועל בני משפחתו.
לצורך החזרת החוב הטילו עליו להביא חברות שאמורות להפיץ חשבוניות פיקטיביות, ולאחר הפצתן בוצעה הלבנה של הכספים של ארגון הפשיעה בחלפני כספים שמזוהים עם הארגון. הכל תוכלל על ידי בכירי הארגון שהורו לו מה לעשות ואיך לעשות כדי להביא לארגון הפשיעה כספי עבירה. בהמשך לחוב נאלץ קורבן הסחיטה למכור את הבית שלו.
החקירה הפכה לגלויה, והעד ששיתף פעולה סיפר באומץ רב את שעבר. הוא תיאר זאת כאונס - משום שהכריחו אותו לבצע את הדברים האלו אחרת יקרו דברים קשים לו ולבני משפחתו. החקירה הגלויה הביאה לנסחטים ועדים ומתלוננים נוספים שנסחטו על ידי אנשי הארגון באופן שיטתי תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
במהלך החקירה זוהו קורבנות נוספים, והצטייר מודל פעולה שיטתי שחזר על עצמו – כזה שהעניק לפרשה את שמה: "מבוך הכסף". בנוסף, עלו אינדיקציות להפעלת לחצים כבדים על עדי תביעה בתיקים קודמים, לרבות איומים וירי לעבר יעדים המזוהים עמם.
החדירה לעירייה: לב הפרשה הציבורית
במקביל לציר הסחיטה, ניהלה ימ"ר צפון חקירה שעסקה בחדירה לכאורה למערך הכלכלי של עיריית נצרת. לפי כתב האישום, גורמים בעירייה לשעבר ובהווה אפשרו הזרמת כספי ציבור במסלולים מוסווים – באמצעות מכרזים, עסקאות מדומות וחשבוניות פיקטיביות. העסקה פקטיבית של אנשי ארגון הפשיעה ובני משפחותיהם שקיבלו שכר ללא כל ביצוע עבודה בעירייה.
לטענת המדינה, מנגנון עברייני הצליח "להתלבש" על פעילות ציבורית ולהשפיע על החלטות כלכליות משמעותיות. כתוצאה מכך, כך נטען, הועמק גירעון של מאות מיליוני שקלים בקופת העירייה – והעיר נכנסה למשבר ניהולי חמור.
מעורבותו של ראש העיר לשעבר עלי סלאם עומדת בלב הציר הציבורי של הפרשה. בהקשרים קודמים ציין בג"ץ קיומו של חומר מודיעיני המצביע על קשרים בעייתיים עם גורמי פשיעה, וסלאם הודח מתפקידו על ידי שר הפנים על רקע מצבה הכלכלי של העירייה.
