ישראל לא ערוכה להזדקנות האוכלוסייה - כך קבע דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (ראשון) וחשף פערים משמעותיים בהיערכות מערכת הבריאות לגדילה הדמוגרפית והזדקנות האוכלוסייה. עוד נכתב כי הרפרומה בסיעוד משנת 2018 הביאה לפגיעה קשה ביציבות הפיננסית של הביטוח הלאומי - שצפוי להיכנס לגירעון תזרימי ב-2035.
הרפורמה בסיעוד הזניקה את ההוצאה השנתית על סיעוד של הביטוח הלאומי משבע ל-21 מיליארד ש"ח בשנת 2025. זינוק שהקדים את שנת איפוס קרן הביטוח הלאומי לשנת 2035, במקום שנת 2041 כפי שהיה צפוי קודם לכם. כך שבשנת 2035, הביטוח הלאומי יימצא בגירעון תזרימי ולא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק.
להערכת המבקר, המקור המרכזי לפערים הכספיים הוא שיטת ההערכת הזכאות בקרב קשישים, שבישראל - בניגוד לשאר מדינות ה-OECD - מתבצעת על סמך מסמכים בלבד. בעקבות כך, רמות הסיעוד גבוהות יותר בממוצע עד לכדי עלות עודפת המסתכמת ב-9.5 מיליארד ש"ח בשנה.
ממצאי הביקורת מעלים כי מאז החלטת הממשלה שהתקבלה בנידון בשנת 2015, היקף כוח האדם הרפואי והתשתיות הרפואיות לא הותאמו לקצב הגידול הדמוגרפי. דבר שיוביל בעתיד לירידה בנתונים הנוגעים לטיפול באוכלוסיית הקשישים בישראל:
- יחס הרופאים הגריאטריים לכל 1,000 איש (בני 75 ומעלה) צפוי לרדת מ-1.07 בשנת 2020 ל-0.15 בשנת 2040 - צניחה של כ-85% בזמינות מומחים בתחום.
- יחס מיטות האשפוז הגריאטריות לכל 1,000 איש (בני 75 ומעלה) יצנח מ-41.7 מיטות בשנת 2020 ל-19.3 מיטות בלבד בשנת 2040.
- שיעור ההוצאה הלאומית על נושאי הקשישים מכלל תקציב הבריאות בישראל יעלה בין השנים 2018 ל-2050.
עוד חשף הדוח כי קיים כשל ביישום ותיעוד של פעולות מניעה, איתור מוקדם וקידום בריאות בקהילת הקשישים (בני 65 ומעלה). בשל כך, קבע המבקר כי קופות החולים מפספסות את האפשרות לעכב מצב של חולשה ושבריריות - המאפיין כמעט חצי מהקשישים בישראל - ולמנוע תחלואה בקהילה.
בין הפערים שאיתר המבקר בחוסר בפעולות במניעה, נמצא חוסר משמעותי בפעולות הבאות, שכמעט ולא מבוצעות בישראל:
- התאמה של סביבת המגורים והבית למניעת נפילות ונזקן.
- בדיקות שמיעה שגרתיות.
- איתור סכנות כתוצאה מריבוי תרופות.
- איתור ירידה פיזית ותפקודית
- ביקורים אצל תזונאי/ת
- הערכה קוגנטיבית לאיתור דמנציה
- מתן חיסון שלבקת חוגרת וטטנוס
- סינון ואיתור מוקדם של דיכאון
- בדיקות צפיפות עצם
המבקר אנגלמן דורש ממשרד ראש הממשלה וממשרדי הבריאות, הרווחה והשוויון החברתי להתעשת ולהביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית אופרטיבית עם תקציב אחוד וגוף מתכלל בעל שיניים: "היערכות להזדקנות האוכלוסייה היא חובה אסטרטגית, בטרם המערך כולו יקרוס" כותב מתניהו אנגלמן.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה לדוח המבקר: "כפי שאמר המבקר, יש במדינה למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים שתוחלת החיים שלהם עלתה ב-16% בשנים האחרונות. כמו כן, כל ביטוחי הסיעוד הפרטיים בוטלו כי להם יש שורת רווח והם הבינו שאוכלוסייה גדולה כל כך שחיה (תודה לאל) במשך שנים רבות משמעותה סיוע ארוך יותר, ודורש תקציב גדול יותר. למזלנו, הביטוח הלאומי הוא לא חברה פרטית ולא מציג שורות רווח על גבם של האזרחים אלא מחויב לתת שירות למקימי המדינה ששילמו כל חייהם ביטוח לאומי וזכאים לקצבה ביום שמצבם הבריאותי נדרש לכך".
עוד נמסר: "קצבאות הסיעוד עברו רפורמה בשנת 2018 לאחר שנים שאזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם ולאחר ביקורת ציבורית קשה על ההתנהלות מולם, ומבקר המדינה כתב על כך רבות ובעקבות כך, הרפורמה יצאה אל הפועל. זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הככנסות וניתנות לנזקקים ביותר וזה גם הזמן להזכיר שקצבאות הזיקנה לא עלו יותר מעשור, כאשר המציאות הכלכלית השתנתה מן הקצה אל הקצה. תפקיד הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן על האזרחים הותיקים ולתת להם סיוע בזכות ולא בחסד".
